נעמי

נָעֳמִי דמות מקראית המופיעה במגילת רות. היא אשת אלימלך ואם לבּניה מחלון וכיליון.

בזמן בצורת ובצורך כלכלי, נעמי וביתה עוזבים את יהודה ועוברים למואב. שני בניה נישאים לשתי מואביות: מחלון לנָשִׂיאָה רות וכיליון לערפה. לפי מסורת חז"ל, רות וערפה היו בנותיו של עגלון מלך מואב. לאחר זמן מתים אב המשפחה ושני הבנים, ונעמי נשארת עם שתי הכלות.
נעמי מחליטה לשוב לבית לחם ומבקשת שהכלות ילכו כל אחת לדרכה. ערפה חוזרת למשפחתה, אך רות דבקה בנעמי ואומרת: "כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ... עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי". חזרתן לבית לחם מעוררת פליאה בעיר.
בשדות נוהגות העניות ללקט שיבולים. רות לוקחת חלק בליקוט ופוגשת שם את בעז, קרוב משפחתה של נעמי. בעזרתו ובייעוצה של נעמי, רות מבקשת מבעז לשאתה לאישה. בעז נושא את רות, ונולד להם בן בשם עוֹבֵד. נעמי משמשת לו כאומנת. מהמזלג הזה יצא שושלת המלוכה של דוד.

מדרש רות רבה מסביר שנעמי ביקשה שיקראו לה בשם חדש, מָרָא (מר), שמשקף את מר גורלה. שינוי השם גם משקף השפעה ארמית על כותב המגילה.

האקדמיה ללשון העברית מציינת שתי הגיות מסורתיות לשם: אשכנזים ותימנים מבטאים לעתים "no‘omi" (קמץ קטן וחטף קמץ), בעוד ספרדים מבטאים "na‘omi" (קמץ גדול וחטף קמץ). שתי ההגיות נתמכות במסורות שונות. ההגייה "נְעוֹמי" נחשבת לשגויה.

נעמי מופיעה בסצנות מרכזיות ומגוללת נסיונה האישי. היא לא נוכחת בכל סצנות השדה, אך יחסיה עם רות הם צמד מרכזי בסיפור. המגילה מציגה אותה כדמות טרגית: חווה אובדן ואז דיכאון, אך נותרת לא אנוכית ומתאמצת להיטיב עם כלותיה. היא שולחת את רות לבעז כדי שיגאל אותה, פתרון חברתי וחוקי להבאת צאצא.
חוקר כמו אברהם קריב מדגיש את חשיבותה של נעמי: היא לא דמות משנית אלא דמות שמדריכה את הסיפור.

מדרשי חז"ל מקשרים את שמה לתכונותיה ולמעשיה הטובים. הם מתארים אותה כנדיבה שהאכילה רעבים. המדרש גם מסביר את סבלותיה כתוצאה מעזיבת הארץ, ומזכיר כי לפני הירידה למואב היו להם סימני עושר. במדרש גם מסופר שנעמי ניסתה להזהיר את רות מהסתגלות לדרכי הגויים.

נעמי היא אישה מקראית שמופיעה במגילת רות. היא הייתה אשת אלימלך.

בחשכת רעב משפחתה עברה למואב. שני בני־הזוג שלה נישאו לבנות מואב: רות וערפה. אחוה ולצערה מתו האב והבנים. נעמי חזרה לבית לחם ורצתה שהכלות ילכו.
ערפה הלכה. רות נשארה עם נעמי ודבקה בה. רות אמרה נִאֱמנות גדולה למענָה: "כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי... עַמֵּךְ עַמִּי".
רות עבדה בשדות ולאחר מכן פגשה את בעז. בעז נשא את רות ואיתה נולד ילד בשם עובֵד. נעמי טיפלה בו. מעובד יצאה המשפחה שממנה בא דוד המלך.

במדרש (סיפורים של חכמים) נעמי ביקשה שיקראו לה "מרא". זה אומר שהיא הרגישה מרה ועצובה.

יהודים שונים מבטאים את השם שונה. חלק אומרים "no‘omi" וחלק "na‘omi". שתיהן מקובלות.

חז"ל מספרים שנעמי הייתה אשה טובה ונדיבה. הם אומרים שהיא הייתה עשירה לפני שהלכה למואב. גם כתבו שהיא ניסתה להגן על רות ולמנוע ממנה דרכים זרות.