נפח פעימה

נפח פעימה הוא כמות הדם שהלב מזרים בעבור פעימה אחת דרך העורקים. זה שווה לנפח החדר השמאלי בסוף הדיאסטולה, כלומר אחרי שהלב נרפה (הרפיית השריר), פחות הנפח אחרי הסיסטולה, כלומר אחרי שהתכווצתו. אצל מבוגרים נפח זה נע בדרך כלל בין 75 ל-155 סמ"ק.

נפח הפעימה תלוי בעיקר בגודל החדר השמאלי וביכולת ההתכווצות של שריר הלב. אימון אירובי, שמצריך אספקת דם גדולה יותר לשרירים, מחזק ומשפר את יכולת הכיווץ של הלב. התוצאה יכולה להיות הגדלה של שריר הלב, היפרטרופיה (גדילה של תאי השריר).

נפח פעימה גדול מקל על פעילות גופנית, במיוחד על מאמצים ממושכים כמו ריצות ארוכות ושחייה. הוא חלק מרכזי בסיבולת לב, ריאה, מרכיב חשוב בכושר הגופני. לאדם עם נפח פעימה גדול יהיה בדרך כלל דופק נמוך יותר מבאדם עם נפח פעימה קטן, אם שניהם מבצעים את אותה משימה. זאת כי לב שדוחף יותר דם בכל פעימה אינו צריך לפעום לעתים קרובות.

מחלות משפיעות גם הן על נפח הפעימה. לדוגמה, יתר לחץ דם מפעיל עומס על דפנות הלב ומרחיב אותו. מצב כזה שונה מהתפתחות תקינה: השריר עלול להפוך חלש ודליל, ולהיפגע תפקוד הלב לאורך זמן.

נפח פעימה הוא כמה דם הלב דוחף בכל פעימה אחת. הדיאסטולה היא כשהלב נרגע. הסיסטולה היא כשהלב מתכווץ ודוחף דם החוצה. אצל מבוגרים זה בדרך כלל בין 75 ל-155 סמ"ק.

נפח הפעימה גדול יותר כשחדר הלב גדול וכשריר הלב חזק. לעשות הרבה אימון אירובי, כמו ריצה או שחייה, מחזק את הלב. הלב יכול לגדול קצת בגלל אימון, זה נקרא היפרטרופיה, כלומר גדילה של שריר.

נפח פעימה גדול עוזר בספורט ארוך. אם הלב דוחף יותר דם בכל פעימה, הוא לא צריך לפעום כל כך מהר. יש גם מחלות שמשפיעות: לדוגמה, לחץ דם גבוה שוחק את דפנות הלב ויכול להפוך את השריר חלש יותר עם הזמן.