נשיא מדינת ישראל הוא ראש המדינה ומייצג את האומה. בישראל, שהיא דמוקרטיה פרלמנטרית (המשמעות: הממשלה הנה הקובעת בפועל), תפקיד הנשיא ברובו טקסי וייצוגי. מכנים אותו לעיתים "האזרח מספר 1". הנשיא נבחר על-ידי הכנסת לכהונה אחת בת שבע שנים, והוא אינו יכול להיבחר שוב. יש לו גם דגל רשמי שנקרא נס הנשיא. חוק-יסוד: נשיא המדינה (1964) מגדיר את תפקידו. המעון הרשמי שלו הוא בית הנשיא ברחוב הנשיא, טלביה, ירושלים.
נשיא המדינה מבצע פעולות טקסיות, כמו חתימה על חוקים וקבלת שגרירים. חתימתו על חוקים או אמנות דורשת חתימת קיום של הממשלה, לכן הוא לא "מכשיר" חוקים בעצמו. הוא הראשון בסדר הקדימה ומייצג את ישראל בחוץ.
לנשיא סמכויות מעשיות חשובות. הסמכות הבולטת היא סמכות החנינה, יכול לסלוח לעונש של אדם או להקל בו. לרוב הוא מתייעץ עם משרד המשפטים לפני חנינה. לעיתים החלטות חנינה מעוררות מחלוקת, למשל בשחרור אסירים במסגרת עסקאות חילופי שבויים.
אחריות חשובה נוספת היא הטלת מלאכת הרכבת הממשלה אחרי בחירות; הנשיא בוחר חבר כנסת שהוא סבור שיכיר להרכיב ממשלה. לפני הבחירה הוא מתייעץ עם סיעות הכנסת.
הנשיא ממנה שופטים ונגיד בנק ישראל לפי הליך שנקבע בחוקים, לרוב לפי המלצות. מינויו של הנשיא סימלי ומטרתו להראות עצמאות של רשויות השלטון.
מעבר לסמכויות החוקיות, לנשיא יש זכות ליזום מיזמים חברתיים ולגייס תרומות. כמה נשיאים הקימו קרנות מלגות וסיוע. מבקר המדינה מצא ב-2011 שמשה קצב חרג בהנהלת כספים אלו, מה שהוביל לסגירת חלק מהקרנות.
כל אזרח ישראלי כשיר לכהן כנשיא. מועמדים צריכים את הסכמתם בכתב ותמיכת לפחות עשרה חברי-כנסת. הבחירה נערכת בישיבה מיוחדת של הכנסת בהצבעה חשאית. אם אף מועמד אינו זוכה ברוב, מתקיימת הצבעה נוספת בין שני המועמדים שקיבלו הכי הרבה קולות.
בבחירות מקובל לבחור דמויות שנחשבות ליוצאות דופן ומכובדות בחברה. בעבר נבחרו נשיאים מדמויות שונות: מדענים מפורסמים, אלופי צה"ל ואנשי ציבור ידועים.
ההשבעה היא טקס ייחודי. נשמעים תקיעות שופר על-ידי חיילי הרבנות הצבאית, והכנסת מברכת ב"יחי נשיא מדינת ישראל!".
הכנסת יכולה להדיח נשיא ברוב של שלושה רבעים מחבריה (90 ח"כים). תחילת ההליך מחייבת קובלנה של לפחות עשרים ח"כים. לוועדת הכנסת ולמליאה יש זכויות מזורזות לבדוק את הטענות, והנשיא יכול להגן על עצמו בתהליך.
חסינות: לנשיא יש חסינות על מעשי תפקידו. בזמן כהונתו יש לו חסינות פרוצדורלית, כלומר לא ניתן להעמידו לדין פלילי או לעצור אותו בקלות.
נבצרות: אם הנשיא אינו יכול למלא את תפקידו זמנית או נמצא מחוץ למדינה, יושב-ראש הכנסת משמש כממלא מקום. הנשיא יכול לבקש אבחנה רשמית על נבצרות זמנית דרך ועדת הכנסת.
התפטרות: נשיא יכול להתפטר בכתב ליושב-ראש הכנסת. ההתפטרות נכנסת לתוקף אחרי 48 שעות, ואם נשיא עוזב לפני תום כהונתו מכהן יושב-ראש הכנסת כנשיא בפועל.
בשנת 2019 עמד תקציב הבית הנשיא על כ-61 מיליון ש"ח. מרכיבים עיקריים: שכר עובדים, אבטחה, קצבאות לאלמנות הנשיאים הקודמים ותפעול.
משכורת הנשיא נקבעת בידי ועדת הכספים של הכנסת. ב-16 בינואר 2025 נקבעה המשכורת ל-64,564 ש"ח לחודש. תנאי הפרישה נקבעים גם הם בחקיקה; אחרי פסיקות בעשור השני של המאה ה-21 נקבע כי נשיא לשעבר שהורשע בעבירה שיש בה קלון עלול לאבד זכויות שונות, אם כי זכות לפנסיה ושירותים רפואיים נותרה.
עובדה נוספת: בעבר משכורת הנשיא הייתה פטורה ממס. מאז תיקונים שונים, המשכורת חייבת במס, בעוד שתגובות מסוימות שניתנות לנשיא על-ידי המדינה ממוסות בהתאם לחוק.
הנשיא מקבל אבטחה קבועה מאמצעי הביטחון. לרשות הנשיא ולראש הממשלה עומד מטוס רשמי בשם "כנף ציון" (דגם בואינג 767). נשיאים לשעבר זכאים ללשכה ולסיוע למשך שנים אחרי כהונתם ולהיקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.
מעמד הנשיא התחיל מתפקיד נשיא מועצת המדינה הזמנית, אותו מילא חיים ויצמן. בחוק המעבר של 1949 הוסדר התפקיד לראשונה. ב-1964 חוקקה הכנסת את חוק-יסוד: נשיא המדינה, וב-2000 שונה החוק וקבע כהונה אחת בת שבע שנים.
נשיא מדינת ישראל הוא ראש המדינה. הוא מייצג את העם וקשור לטקסים. הנשיא נבחר על-ידי הכנסת לכהונה של שבע שנים. הוא גר בבית הנשיא בירושלים.
הנשיא עושה דברים טקסיים. הוא מקבל שגרירים, חותם על חוקים, וחותם על הסכמים. הממשלה צריכה לאשר חלק מהחתימות שלו.
הוא יכול גם לתת חנינה. חנינה פירושה: לסלוח לעונש או להקל עליו. לפני חנינה, הוא לעיתים מתייעץ עם משרד המשפטים.
אחרי בחירות, הנשיא בוחר מי ינסה להרכיב ממשלה. הוא שואל קודם את סיעות הכנסת.
בטקס שופעים תקיעות שופר. אחרי זה יושב-ראש הכנסת קורא "יחי נשיא מדינת ישראל!" והכנסת עונה "יחי!".
חסינות פירושה: בזמן כהונה אי אפשר להעמיד את הנשיא לדין בקלות. אם הנשיא לא יכול לתפקד זמנית, יושב-ראש הכנסת יעשה את תפקידו במקומו.
הבית הנשיא מקבל תקציב לשמור על העבודה. חלק גדול הולך לשכר עובדי הבית, לאבטחה ולתפעול. משכורת הנשיא נקבעת בחוק.
הנשיא מאובטח על-ידי יחידה מיוחדת. יש לו מטוס רשמי לטיסות מחוץ למדינה. נשיאים לשעבר מקבלים תמיכה ועזרה אחרי כהונתם.
התפקיד התחיל עם חיים ויצמן אחרי הקמת המדינה. מאוחר יותר חוקקו חוקים שקבעו איך בוחרים ומגדירים את הנשיא.
תגובות גולשים