מדינת סאו פאולו היא המדינה המאוכלסת ביותר בברזיל. היא שוכנת בין האוקיינוס האטלנטי לנהר הפרנה. באזור יש מטעי קפה, קקאו, קני סוכר וחוות בקר גדולות, שנקראות פאזנדה (חוות בקר גדולות).
במטרופולין של בירת המדינה, שגם היא נקראת סאו פאולו, מרוכזת חלק גדול מהתעשייה ושם נמצאים משרדי חברות גדולות. עקב ההזדמנויות הכלכליות, עולים רבים עוברים לשם לחפש עבודה. תושבי המדינה נקראים פאוליסטה.
האזור נשלט בעבר על ידי בני הטופי, שהתקיימו מציד וליקוט. הפורטוגזי הראשון הגיע ב-1510, וב-1532 התיישבה משלחת בראשות מרטים אפונסו דה סוזה. בתחילה הקולוניזציה הייתה מוגבלת, כי פורטוגל התמקדה באפריקה ובאסיה. ב-1548 ז'ואאו השלישי, מלך פורטוגל, סיפח את ברזיל לשלטונו הישיר.
מהאזור יצאו משלחות חקר אל הפנים, בחיפוש זהב ומשאבים. משלחות אלה כללו ניסיונות משיחיים לנצר את המקומיים. תחנות מסחר רבות הפכו לעיירות, ונתיבי המשלחות הפכו לדרכי תחבורה חשובים.
ב-1822 ברזיל הכריזה על עצמאותה. לאחר נפילת המלוכה ב-1889 ופיכת המשטר לפדרלי, הכלכלה עברה שינויים משמעותיים. ב-1888 בוטלה העבדות, ואחריה עידוד מהגרים אירופאים, בעיקר מאיטליה, ספרד ופורטוגל, לעבודה בחקלאות בסאו פאולו. הגירה זו הגדילה את אוכלוסיית המדינה. עד 1920 סאו פאולו הפכה לעיר השנייה בגודלה בברזיל, לעומת היותה העיר העשירית ב-1870.
התעשייה התרחבה והפכה למודרנית. הייצור העיקרי כלל קפה, טקסטיל, כלי רכב וחלקי מטוסים. עד 1945 האזור הפך למרכז התעשייה של ברזיל. בעשורים שלפני כן היו משברים פוליטיים וכלכליים, הפגנות ושביתות. ב-9 ביולי 1932 פרצו מהומות שבהן נהרגו חמישה סטודנטים. המרד הופסק אחרי כשלושה חודשים, אך השלטון החזיק בחוקה מקומית ופרלמנט חזק יותר.
השטח הוא 248,000 קמ"ר.
מפלגת הסוציאל-דמוקרטיה הברזילאית (מפלגה פוליטית) דומיננטית מאז 1994. לפרלמנט המדינתי יש בית אחד ו-90 נציגים. מבין הפוליטיקאים הארציים שצמחו במדינה נמנים פרננדו אנריקה קרדוזו ולואיז אינסיו דה סילבה.
סאו פאולו מספקת כ־40% מתפוקת ברזיל (התוצר, כלומר סך כל התוצרת וההכנסות). מגזר השירותים הוא הגדול במשק, אחריו תעשייה ואז חקלאות. הייצוא העיקרי כולל כלי רכב ומזון. המדינה היא מקור עולמי חשוב לקפה, קני סוכר, תפוזים ובקר.
לפי הערכות IBGE (המוסד הברזילאי לסטטיסטיקה וגאוגרפיה), ב-2014 התגוררו בסאו פאולו כ-44,035,304 תושבים. רבים מהלבנים במחוז הם צאצאי מהגרים מאיטליה, בעיקר מאזורי ונטו וקמפניה. יש גם צאצאים של פורטוגזים מאנדלוסיה וגליסיה. בסאו פאולו נמצאת הקהילה היפנית הגדולה ביותר מחוץ ליפן, ורוב יהודי ברזיל מתגורר שם.
סאו פאולו היא המדינה שיש בה הכי הרבה אנשים בברזיל. היא בין האוקיינוס האטלנטי לנהר הפרנה. שם גדלים הרבה מטעי קפה וקני סוכר. יש שם גם חוות בקר גדולות. חוות בקר גדולות נקראות פאזנדה.
בירת המדינה נקראת גם סאו פאולו. בעיר הגדולה יש מפעלים רבים ומשרדים של חברות. אנשים עוברים לשם כדי למצוא עבודה. מי שנולד שם נקרא פאוליסטה.
לפני שהגיעו האירופים, חיו באזור בני הטופי. פורטוגזים הגיעו ב-1510 וב-1532. ב-1548 המלך של פורטוגל שלט ישירות בברזיל. מאזור סאו פאולו יצאו משלחות לחפש זהב ולנסות לנצר, כלומר ללמד אנשים להתפלל כנוצרים. תחנות מסחר הפכו לכפרים ולעיריות.
ב-1822 ברזיל הפכה למדינה עצמאית. ב-1888 בוטלה העבדות. אז הגיעו הרבה מהגרים מאיטליה, ספרד ופורטוגל כדי לעבוד. עד 1920 העיר סאו פאולו גדלה מאוד והפכה לעיר גדולה.
בשנות ה-30 היו מחאות קשות. ב-1932 היו מהומות שבהן נהרגו חמישה סטודנטים. המרד נעצר אחרי שלושה חודשים, אבל סאו פאולו קיבלה חוקה מקומית ופרלמנט.
השטח הוא 248,000 קילומטרים מרובעים. קילומטר מרובע הוא יחידה למדידת שטח.
המפלגה החשובה במדינה מאז 1994 היא המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. לפרלמנט יש 90 נציגים. פרלמנט זה קבוצה של נבחרים שמקבלת החלטות.
סאו פאולו נותנת כ-40% מהתוצר של ברזיל. תוצר זה הוא כל מה שהמדינה מייצרת. המגזר הגדול הוא שירותים, אחריו תעשייה ואז חקלאות. המדינה מייצרת הרבה קפה, תפוזים, קני סוכר ובקר.
לפי IBGE (המוסד הסטטיסטי של ברזיל), ב-2014 חיו בסאו פאולו כ-44 מיליון תושבים. הרבה משפחות הן צאצאי מהגרים מאיטליה. יש בה הקהילה היפנית הגדולה מחוץ ליפן. רוב יהודי ברזיל גר במטרופולין של סאו פאולו.
תגובות גולשים