סוגה ספרותית (ז'אנר, קבוצה של יצירות עם מאפיינים משותפים) היא דרך לסווג טקסטים לפי מטרה, תוכן או סגנון.
נהוג לייחס לאריסטו את החלוקה הראשונית בז'אנרים. פּוֹאּטִיקָה (פואטיקה, ספרו של אריסטו על תורת הספרות) מציעה שלושה מודלים בסיסיים: אפוס, שירה ודרמה.
האֶפּוֹס (מזוהה עם פרוזה) הוא טקסט כתוב שעל-ידי מספר. הוא נוטה לתיאור מציאותי ואובייקטיבי.
השירה התחילה בביצוע בפני קהל (תרבות אוראלית). בשירה יש דגש על צליל, על תמונות וביטויים מטאפוריים.
הדרמה מוחקת את המספר; הטקסט מתממש על הבמה באמצעות סצנות ושחקנים.
הגדרת סוגה היא לא מדויקת. יצירות רבות משלבות תכונות של מספר ז'אנרים. לכן ההגדרה היא תהליך רדוקציוני, היא מקצרת ומסננת מאפיינים.
למרות הקשיים, חלוקה לסוגות שימושית במחקר, בתקשורת ובציבור כמסגרת להבנה ומיפוי של הספרות.
סוגה ספרותית (ז'אנר, קבוצה של סיפורים דומים) היא דרך לסדר יצירות.
אריסטו כתב על זה בפואטיקה. הוא חלק את הספרות לשלוש קבוצות עיקריות.
אפוס זה טקסט כתוב עם מספר. זה דומה לפרוזה.
שירה באה מהצגה בעל פה. בשירה חשוב איך זה נשמע ומה התמונות במילים.
דרמה מוצגת על במה. שם יש שחקנים במקום מספר שמספר את הסיפור.
לא תמיד קל להחליט לאיזו סוגה שייך ספר. הרבה יצירות משולבות.
תגובות גולשים