סולם מוזיקלי משתרע על אוקטבה. אוקטבה היא מרווח בין שני צלילים שהגבוה מבניהם בעל תדירות כפולה מהנמוך. למשל לה בתדירות 440 הרץ והלה הבא באוקטבה שתדירותו 880 הרץ.
הבסיס של המוזיקה המערבית הוא חלוקת האוקטבה ל-12 חצאי טונים. בחלוקה המשובחת (כוונון שווה) כל תו גבוה מהקודם פי השורש ה-12 של 2, בקירוב 1.06. כך התו ה־12 יהיה כפול בדיוק מהתו הראשון. סולם שמחלק את האוקטבה ל־12 נקרא סולם כרומטי. בדרך כלל משתמשים דווקא בסולמות שנגזרים ממנו, כמו מז'ור ומינור.
המז'ור והמיןור הם מודוסים של הסולם הדיאטוני. הסולם המז'ורי (המודוס היוני) בנוי מהמרווחים טון-טון-חצי-טון-טון-טון-חצי. דוגמה: דו מז'ור, דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי, דו.
הסולם המינורי (המודוס האאולי) בנוי מטון-חצי-טון-טון-חצי-טון-טון. דוגמה: לה מינור, לה, סי, דו, רה, מי, פה, סול, לה. המינור מתחיל לעיתים מדרגה שש של הסולם המז'ורי; סולמות שכאלו נקראים סולמות מתאימים.
הפופולריות של מז'ור ומינור נובעת בין השאר מקיום "טון מוביל", מרווח שמייצר התרגשות בין הדרגה השלישית לשביעית.
הפנטטוני מכיל חמישה צלילים בכל אוקטבה (פנטה = חמש). המבנה של הפנטטוני המינורי כולל טרצה קטנה ואז סדר של סקונדות וטרצות קטנות. סולם זה נפוץ בבלוז, שם מנגנים עליו מעל תווי ליווי מז'וריים, והוספות מסוימות יוצרות את ה"בלו נוטס", צלילים שמייצרים מתח אופייני לבלוז.
הסולם המוקטן הוא מודוס לוקרי של הדיאטוני. המבנה שלו הוא חצי-טון-טון-חצי-טון-טון-טון. כל סולם שהטריאד הראשון שלו מוקטן יכול להיקרא סולם מוקטן.
זהו הסולם המינורי עם הדרגה השביעית מוגבהת בחצי טון. השימוש בו התגבר במאה ה־16 כשהתפתחה המוזיקה הפונקציונלית, כי השביעית המוגבהת פועלת כטון מוביל אל הטוניקה. היום הוא נפוץ במוזיקת פופ ים־תיכונית ובמטאל.
בסולם זה המעלות השישית והשביעית מוגבהות בחצי טון (לעתים רק בעליה).
הסולם הכרומטי כולל את כל 12 התווים של המוזיקה המערבית. המרווח בין כל שני תווים סמוכים הוא סקונדה קטנה, כלומר חצי טון. כי הוא מכיל את כל התווים, קשה לשייך לו משמעות הרמונית קבועה. ג'אזמנים השתמשו בו לאלתור וליצירת מתח. מאוחר יותר השתמשו בו בהרמוניות מודרניות וא-טונליות, לעיתים תוך הדגשת תווים בעלי משמעות מלודית.
בסולם זה המרווח בין כל התווים הוא טון מלא; יש בו שישה צלילים בכל אוקטבה. הוא נפוץ בג'אז ובמוזיקה אימפרסיוניסטית. הסולם מכיל את הטריאד המוגדל בלבד.
"מדרגה בסולם" היא המיקום של צליל בסולם (ראשונה עד שביעית). לדוגמה, בסולם דו מז'ור המדרגה הראשונה היא דו. "דרגה" גם מתארת אקורד שבנוי על מדרגה מסוימת. נהוג לקרוא לאקורדים לפי פונקציות: טוניקה (I), סופרטוניקה (II), מדיאנטה (III), סובדומיננטה (IV), דומיננטה (V), סובמדיאנטה (VI) וטון מוביל (VII).
תרבויות שונות פיתחו סולמות שאינם מתאימים לחלוקת ה־12 חצאי הטונים. מוזיקה ערבית, אנדלוסית, איראנית, טורקית ואזרית משתמשות במיקרוטונים, מרווחים קטנים יותר או שונים מחצאי הטון. במוזיקה הערבית והטורקית נהוג המונח "מקאם" (maqam) לתאר סולם מסורתי. באיראן ואפגניסטן קיים המונח "דאסטגה" (Dastgah). באזרבייג'ן מצויים ה"מוגאם"ים (mugham), שלהם זיקה לטכניקות איראניות וטורקיות. לכל מערכת כזו יש שמות סולמות אופייניים, שמשתנים לפי אזור וסגנון, ולעתים גם שימוש טקסי או רוחני.
סולם במוזיקה הוא סדרת צלילים בתוך אוקטבה. אוקטבה היא מרווח שבו הצליל הגבוה כפול בתדירותו מהנמוך.
בחלק גדול מהמוזיקה המערבית האוקטבה מחולקת ל־12 חצאי טונים. חצי טון הוא המרווח הקטן בין שני צלילים שכנים. סולם שמכיל את כל ה־12 נקודות האלה נקרא סולם כרומטי.
יש סולמות שנשמעים "שמחים" וסולמות שנשמעים "עצובים". לדוגמה:
- סולם מז'ור (מרווחים: טון-טון-חצי-טון-טון-טון-חצי). דוגמה: דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי, דו.
- סולם מינור (מרווחים שונים) שנשמע יותר חגיגי או עצוב. דוגמה: לה מינור.
פנטטוני אומר "חמישה צלילים". יש בו רק חמשת התווים החשובים בכל אוקטבה. סולמות כאלה משמשים הרבה בבלוז ובמוזיקה עממית.
- סולם מוקטן הוא סולם אחר עם צלילים מיוחדים.
- סולם מינורי הרמוני מרים קצת את התו השביעי. זה עוזר ליצור תחושה של חזרה למקום המרכזי (טוניקה).
- סולם מולדלי טוני שלם (Whole-tone) עושה הכל בטונים שלמים ויש בו שישה צלילים.
לא כל המדינות משתמשות באותן חלוקות. במדינות ערב וטורקיה ואיראן יש מקאם (מקאמים), שהם סוג של סולמות עם מרווחים שונים. יש גם מוגאם באזרבייג'ן ודאסטגה באירן. סולמות אלה נותנים צבע שונה למוזיקה.
מדרגה בסולם היא מיקום של צליל (כמו ראשונה, שנייה, שלישית...).
דרגה גם יכולה להיות אקורד שבונים על צליל מהסולם. לאקורדים יש שמות לפי התפקיד שלהם, כמו טוניקה ודומיננטה.
סולמות שונים יוצרים רגשות שונים. מוזיקאים בוחרים סולם לפי הרגש שהם רוצים להעביר.
תגובות גולשים