סוס הים והנגר

סוס הים והנגר (באנגלית: The Walrus and the Carpenter) הוא שיר אגיון - שיר שנון ומלא אבסורד - מאת לואיס קרול. השיר מופיע בספר מבעד למראה ומה אליס מצאה שם. הוא בחרוזים ומופקד לאליס על ידי טווידלדם וטווידלדי.

עלילת השיר פשוטה וממוטטת: סוס הים והנגר מטיילים על החוף, מזמינים צדפות (בעלי חיים ימיים עם קונכייה) להצטרף, ואז אוכלים אותן. השיר מלא התייחסויות לאי-היגיון, כמו שמש שזורחת בלילה או נעליים מצוחצחות בלי רגליים. בסוף מצויין שהדבר היחיד שלא מוזר הוא שלא נשמעה תשובת הצדפות, כי אכלו אותן.


היו שמצאו בשיר ביקורת על דת מאורגנת: סוס הים טוב־המראה תואר כמותווה לבודהה או אפילו לגנש, בעוד הנגר נקשר לישו. הצדפות הוצגו כמייצגות את ההמונים שניזונים מהשפעה דתית. פירוש זה הוא הומוריסטי ונתקל בספקנות: קרול נתן למאייר ג'ון טניאל חופש לבחור אם להציג נגר, פרפר או ברונט, מה שמרמז שלא הייתה כוונה מתוחכמת אחת בלבד.

השיר גם מציב דילמה מוסרית: מה קובע אם פעולה נחשבת מוסרית, התוצאה או הכוונה? הדילמה מוצגת דרך השאלה מי יותר אשם: סוס הים שבכה בזמן שאכל הרבה צדפות, או הנגר שאכל בלי ייסורים אך פחות.

סוס הים והנגר (The Walrus and the Carpenter) הוא שיר מצחיק ומוזר מאת לואיס קרול. השיר נמצא בספר מבעד למראה ומה אליס מצאה שם. הוא מסופר באלגמון על ידי טווידלדם וטווידלדי.

העלילה קצרה: סוס הים והנגר הולכים על החוף. הם מזמינים צדפות, חיות עם קונכייה, והצדפות מצטרפות. אז סוס הים והנגר אוכלים את הצדפות. זה מוזר כי השמש זורחת בלילה ויש נעליים בלי רגליים.


חלק מהאנשים אמרו שהשיר מתכוון לביקורת על דת. אחרים לא היו בטוחים. אליס שואלת מי יותר רע: סוס הים שבכה אבל אכל הרבה, או הנגר שאכל בלי להרגיש רע אבל אכל פחות.


השיר משמש דוגמה שניתן לצטט ולקשר לנאומים או לפרשנויות שונות.