סופר

סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת, רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות. לעיתים קוראים כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון.

התואר "הסופר" מופיע בתנ"ך לגבי אישים כמו עזרא ושפן. במסורת התלמודית מוזכרת גם ספירת אותיות בתורה, כדי לשמור על נכונות הטקסט ולהראות בקיאות במקרא. החוקרים כיום ורוב מפרשי המקרא רואים את המונח כנגזר מהמילה "ספר".

בימי חז"ל שימש המונח לכל כותב, כולל סופר סת"ם (סופר הכותב ספרי תורה, תפילין ומזוזות) ומי שהוציא שטרות וכתובות. אז היה מקובל שלכל עיר היה "סופר מתא", סופר מקומי. רש"י ותוספות דנו אם הכוונה היא לסופר סת"ם או לכותב שטרות. עד התפתחות העברית המודרנית במאה ה-19 רוב הזמן קראו לכותבים "מחבר". גם המונח "סופרים" שימש ככינוי לחכמים ולתלמידיהם.

כיום אפשר ללמוד כתיבה בסדנאות ובחוגים לאוניברסיטה, אבל ההכשרה אינה הכרחית. רוב הסופרים מפרסמים דרך הוצאות לאור, ולא באופן עצמאי. שכר סופרים הוא תשלום בצורת אחוזים ממכירות הספרים (רויאלטי), ולא שכר חודשי קבוע.

בישראל מעטים יכולים להתפרנס כולו מהכתיבה. יוצאים מן הכלל היו ש"י עגנון, שקיבל תשלום חודשי מהמו"ל שלו, ועמוס עוז, שקיבל שכר קבוע בהסכם בלעדיות עם הוצאה לאור. סופרים מצליחים בשפות רחבות יכולים להרוויח היטב. אגודת הסופרים העבריים מקבלת בדרך כלל מי שפרסם לפחות שני ספרים שהגיעו לרף מסוים של הישגים ספרותיים.

סופר הוא אדם שכותב סיפורים או ספרים. סיפורת = סיפורים ודברים דמיוניים.

המילה "סופר" מופיעה בתנ"ך אצל אנשים כמו עזרא. פעם סופרים גם ספרו אותיות בתורה, כדי לשמור על הנוסח. במשך זמן רב קראו לכותבים "מחבר" ולא "סופר".

כיום לומדים כתיבה בסדנאות ובאוניברסיטה, אבל לא חייבים ללמוד. רוב הסופרים מוציאים את ספריהם דרך הוצאות לאור. הם מקבלים שכר סופרים, תשלום שמבוסס על מכירות הספרים. ברוב המדינות, רק מעטים מצליחים להתפרנס רק מכתיבה. דוגמה לכך בישראל: ש"י עגנון קיבל תשלום קבוע מהמו"ל שלו, וגם עמוס עוז קיבל שכר קבוע בסידורים מיוחדים. יש אגודה שמקבלת סופרים שפרסמו לפחות שני ספרים חשובים.