סוציולוגיה של הידע חוקרת את הקשרים בין ידע לחברה. השאלה המרכזית היא כיצד ידע מעצב חברה, וכיצד כוחות חברתיים מעצבים ידע.
המונח "ידע" כאן כולל מדע, אידאולוגיה (מערכת רעיונות המשקפת אינטרסים חברתיים), סימבולים תרבותיים ומוסדות שיוצרים ידע. בין המוסדות הללו נמצאים אוניברסיטאות, בתי ספר, מכוני מחקר וגם דת ותקשורת. אוריינות (יכולת קריאה וכתיבה) וניידות מדיום של העברה משפיעות על סוג הידע שמופץ.
בשלבים הראשונים של המאה ה־20 חקרו את הנושא הוגים כמו אוגוסט קונט ואמיל דורקהיים, שעסקו בייצוגים קולקטיביים ובקטגוריות יסוד בתרבות. קרל מרקס הצביע כבר במאה ה־19 על כך שהידע מעוצב על ידי מבנים חברתיים ואינטרסים מעמדיים, וטען שחלק מהידע הוא אידאולוגי.
קארל מנהיים פתח גישה שראה את מקומו החברתי של האדם כגורם בעיצוב הידע. הוא הציע שגם משתנים כמו דור משפיעים על אופן המחשבה. אנטוניו גראמשי פיתח את רעיון הגמוניה (שליטה רעיונית), שחושף כיצד קבוצות חזקות מעצבות הסכמות תרבותיות.
בשנות ה־50 אימץ הפונקציונליזם רעיונות אלה. טלקוט פרסונס ראה באינטלקטואלים "מומחי תרבות" שמעצבים ומפיצים סמלים ונורמות. אדוארד שילס הדגיש את חשיבותה של מסורת אינטלקטואלית והשימור שלה.
קשר בין מדיום למבנה: חקירות בוחנות כיצד שינויים טכנולוגיים, כמו הדפוס, הטלוויזיה והאינטרנט, משנים את אופיו של הידע ומילת התפוצה שלו.
זיכרון קולקטיבי: בוחן כיצד קבוצות שומרות וחוללות זיכרונות; איך ידע נבחר וזוכה לקאנון תרבותי.
סמכות וארגון: בוחן את השפעתם של מוסדות, מבנה ארגוני ומקורות מימון על סוג הידע שמיוצר.
כוח ופרקטיקות: אצל מישל פוקו נבחן הקשר בין מה שאפשר לחשוב (גבולות המחשבה) ובין פרקטיקות חברתיות. פוקו מצא כי בתי חולים, בתי ספר ובתי כלא הם "אתרי ידע" המגבים מערכות של סמכות.
זהות, גבולות והבדל: פייר בורדיה בחן כיצד ידע ועוצמה חברתית משפיעים על מיקום חברתי. מושגים כמו אביטוס (הרגלים והשקפות אישיות) והון תרבותי (משאבים תרבותיים כמו השכלה) מסבירים איך ידע תורם להבדלות חברתיות. ואפיקים תאורטיים נוספים כוללים פוסט־מודרניזם ואפיסטמולוגיה פמיניסטית, הבוחנות איך הידע מבני וחלוקתי.
סוציולוגיה של הידע בוחנת איך חברה וידע משפיעים זה על זה. ידע זה יכול להיות מדע, דת או רעיונות.
מוסדות כמו בתי ספר ואוניברסיטאות יוצרים ונותנים ידע. אוריינות היא היכולת לקרוא ולכתוב. תמיד משנה גם הדרך שבה מעבירים מידע, למשל הדפוס, הטלוויזיה והאינטרנט.
חוקרים ותאורטיקנים חשובים שעבדו בנושא הם קונט, דורקהיים, מרקס, מנהיים, פוקו ובורדיה. מרקס אמר שידע לעיתים משרת את בעלי הכוח. מנהיים אמר שלאנשים שונים יש רעיונות שונים לפי מקום וחיים משותפים.
- זיכרון קולקטיבי: קבוצות מחזיקות זיכרונות משותפים. חלק מהאירועים נשמרים ואחרים נשכחים.
- סמכות וארגון: ארגונים וקבוצות קובעים איזה ידע חשוב.
- כוח ופרקטיקות: פוקו הראה שכוח משפיע על מה שאפשר לחשוב.
- זהות והבדל: בורדיה בדק איך ידע עוזר לקבוצות להישאר במעמד גבוה. הון תרבותי זה משאבים כמו השכלה.
נושאים אלו מסבירים מדוע אנחנו מאמינים בחלק מדברים, ולמה ידע משתנה עם הזמן.
תגובות גולשים