סטיבן ניל

סטיבן ניל (נולד ב-9 בינואר 1958) הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת ראטגרס, ניו ג'רזי. מומחיותו העיקרית היא בפילוסופיה של הלשון, החקר של שפה ומשמעות, ובעיקר בשאלות של משמעות ופרשנות (איך לפרש דיבור וכתיבה). הוא גם חוקר חשוב בהיסטוריה של הפילוסופיה האנליטית.

ניל הצטרף לפילוסופיה בראטגרס ב-1999. קודם לכן לימד בברקלי (1990, 1999), כיהן כפרופסור אורח בבירקבק, לונדון (1996, 1997), והיה מרצה בפרינסטון (1988, 1990). השלים דוקטורט בסטנפורד ב-1988 בהנחיית ג'ון פרי. בין פרסי ההוקרה שקיבל: מלגת גוגנהיים (2002) ומלגות מחקר שונות, כולל מלגת רוקפלר (1995).

נושאי המחקר המרכזיים של ניל עוסקים בקשר בין פילוסופיה של השפה לבלשנות, מדעים קוגניטיביים, לוגיקה ומטאפיזיקה. הליבה של עבודתו עוסקת בפרשנות, הקשר (context), מבנה (structure) וייצוג (representation). בכתביו הוא תומך בתאוריית התיאורים של ברטרנד ראסל, רעיון שמתאר איך שמות ותיאורים משמשים לציון עצמים ורעיונות, ובתאוריות של אנאפורה (שימוש בכינויים או בביטויים שמפנים לדבר אחר).

ניל מקדם גם רעיונות של משמעות מבוססת כוונה (intention-based meaning), כלומר פירוש כוונת הדובר/הכותב, והוא מכנה את הגישה הרחבה שלו 'פרגמטיזם לשוני' (גישה המדגישה את תפקידה של פרגמטיקה, כלומר ההקשר, במשמעות). אחד תחומי ההשפעה הגדולים בעבודתו הוא בעיות של תת-היקבעות (underdetermination) וחוסר-היקבעות (indeterminacy) בשימוש בתיאורים לא שלמים. נושאים אלה מופיעים כבר בספרו Descriptions (1990) ובהמשכם ב-Facing Facts (2001).

ניל גם עסק בטיעוני קלע (Slingshot arguments), סוג של טיעון לוגי שמשפיע על דיונים בתאוריה של ייצוג ועובדות, ובחן גרסאות שלהם, כולל כאלה שמקושרות לעבודתו של קורט גדל. מבחינה תיאורטית הוא מוצג כאינטנציונליסט ופרגמטיסט בפרשנות, קוויניאני לגבי אי-היקבעות בתחום המשמעות, וחומסקיאני בגישתו לשפה ובייצוג מנטלי. בנוסף, אלמנטים מתחביר ולוגיקה פורמלית תופסים מקום בעבודתו. בנוגע לאמת, הוא נוקט בעמדה ריאליסטית.

פרשנות היא הציר המרכזי של עבודתו. ניל מטיל ספק בתפיסות מסורתיות של פרשנות, וטוען שהן לעתים:

- לא מתחשבות בחוסר סימטריה בין מי שמייצר מבע לשוני לבין מי שמקבל אותו.
- לא מבחינות בין מה שקובע מטאפיזית את המשמעות לבין איך מזהים אותה אפיסטמית.
- לא לוקחות בחשבון באופן מלא אילוצים על יצירת כוונות לשוניות.
- מתעלמות מצורות נפוצות של תת-היקבעות שמטופלות על ידי פרגמטיקה.
- מתייחסות בצורה שגויה למודל פורמלי של ההקשר שמקורו בלוגיקות אינדקסיקליות.
- מעריכות יתר על המידה את היכולת של סמנטיקה קומפוזיציונלית קלאסית להסביר שימושי שפה.

כפועל יוצא, ניל מתמודד גם עם גישות שונות בתאור המשמעות והפרשנות, ויכול להתנגד הן לרלטיביסטים והן לסמנטיקאים פורמליים, תלוי בסוג השאלה.

הפילוסופים שהשפיעו על ניל כוללים בין השאר J. L. Austin, נועם חומסקי, דונלד דייווידסון, ברטרנד ראסל, פאל גרייס וסול קרייק. תחת הנחייתו כתבו דוקטורט כמה פילוסופים ידועים, כמו Herman Cappelen ו-Josh Dever.

הכתבים המרכזיים: הספרים Descriptions (מקורית 1990) ו-Facing Facts (מקורית 2001). מאמרים בולטים כוללים "Meaning, Grammar and Indeterminacy" (1987) ו"Term Limits" (1993), וכן מספר פרקים ומאמרים על הקשר, פרגמטיקה, ייצוג ומשמעות.

ההשפעה של עבודתו ניכרת בדיונים על פרשנות, משמעות ותיאוריה פורמלית של שפה.

סטיבן ניל נולד ב-9 בינואר 1958. הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת ראטגרס בארה"ב. הוא חוקר שפה ומשמעות.

הוא התחיל בראטגרס ב-1999. לפני כן לימד באוניברסיטאות כמו ברקלי ופרינסטון. הוא קיבל דוקטורט מסטנפורד ב-1988.

ניל חוקר איך מילים ומשפטים מקבלים משמעות. "פילוסופיה של הלשון" זו מילה גדולה שמשמעותה חקר שפה. הוא חוקר גם איך ההקשר עוזר להבין משפטים.

הוא כתב שני ספרים חשובים: Descriptions ו-Facing Facts. הוא כתב גם מאמרים על מקרים שבהם קשה לקבוע בדיוק מה מישהו התכוון לומר.

כמה פילוסופים חשובים השפיעו עליו, למשל ברטרנד ראסל ונועם חומסקי.

ספרים בולטים: Descriptions ו-Facing Facts. יש לו מאמרים על משמעות, תחביר ופרשנות.