סטמפורד ברידג'

סטמפורד ברידג' הוא אצטדיון כדורגל ברובע האמרסמית' ופולהאם בלונדון. זהו המגרש הביתי של צ'לסי והוא מכיל 41,663 מקומות. זהו האצטדיון החמישי בגודלו בלונדון.

האצטדיון נפתח ב-1877 כאזור לאתלטיקה. ב-1904 קנו אותו האחים גאס וג'וזף מירס כדי למשוך קבוצת כדורגל מקצועית. צ'לסי החלה לשחק בו ב-1905 עם הקמת המועדון. בתחילה הייתה תכולתו כ-100,000 צופים, והוא היה האצטדיון השני בגודלו באנגליה עד בניית וומבלי. בעשורים שאחרי עוצב המגרש מחדש והתכולה הצטמצמה עד למספר היום.


המפה מהמאה ה-18 מראה את "ערוץ סטנפורד", יובל של נהר התמזה, הזורם שם כיום סמוך למסילת רכבת. מעל הזרם היו שני גשרים שקראו להם סנפורד וסטנברידג'. השם של הערוץ והגשרים השפיע על השם "סטמפורד ברידג'". יש גם קשר היסטורי לקרב סטמפורד ברידג' ב-1066.


צ'לסי היא הקבוצה היחידה ששיחקה באותו אצטדיון מאז הקמתה. האדריכל ארצ'יבלד לייטץ' תכנן את הסטמפורד ברידג' בעיצוב של "קערה", כלומר היציעים מקיפים את המגרש. בשנות ה-30 נבנה היציע הדרומי וגג קטן שהפך ל"Shed End", המקום של אוהדי צ'לסי הנאמנים. בשנות ה-60 וה-70 תכננו להרחיב ל-50,000 מקומות, אך העלויות הגבוהות עצרו את העבודות. רק באמצע שנות ה-90 התחדשו השיפוצים, והיציעים הובאו קרוב יותר למגרש.

הבעלות על השטח וזכויות השם מנוהלת על ידי ארגון בשם "Chelsea Pitch Owners" (CPO). ה-CPO הוא גוף שבו האוהדים מחזיקים במניות, והמטרה היא למנוע מכירה או העברה של המגרש ולהבטיח שהשם "Chelsea" יישאר משויך למקום.

סטמפורד ברידג' הוא אצטדיון כדורגל בלונדון. זו הקטנה של צ'לסי. יש בו 41,663 מקומות. (תכולה = מספר המקומות שאנשים יכולים לשבת.)

האצטדיון נפתח ב-1877 תחילה לספורט אתלטיקה. ב-1905 צ'לסי התחילה לשחק שם. פעם הכיל כ-100,000 אנשים. עם הזמן הוא הוקטן.


לפני שנים זרם קטן של התמזה עבר שם. (זרם = נחל קטן.) היו גם גשרים מעליו. השם של הזרם והגשרים נתן את השם לאצטדיון.


האדריכל בנה את האצטדיון בצורת קערה. היציע הדרומי נקרא "Shed End". שם עמדו האוהדים השפועלים והרועשים ביותר. בשנות ה-70 רצו להרחיב את האצטדיון, אבל זה היה יקר והעבודות הופסקו. בשנות ה-90 שיפצו ושיפרו את היציעים.

ארגון בשם Chelsea Pitch Owners נותן לאוהדים מניות. כך האוהדים מונעים מכירה קלה של האצטדיון. (מניות = חלקים בבעלות.)