סינג'יל (בערבית: سنجل, התעתיק המדויק: סנג'ל) הוא כפר ערבי-מוסלמי בהרי בנימין, בשטחי הרשות הפלסטינית. אוכלוסיית הכפר מונה כ-5,500 תושבים.
יש שתי דעות על מקור השם. זאב וילנאי טען שהשם קשור לאחוזה של האביר הצלבני רמון הרביעי, רוזן טולוז, שקרא לה על שם העיר סן-ז'יל בצרפת. ההיסטוריונית מילכה לוי־רובין מצאה אזכורים בשומרוניות מהמאה ה-8 או ה-9. לדעתה, הסינג'יל היה השם המקורי והצלבנים אימצו אותו.
בעבר חיו בכפר גם נוצרים. במהלך השנים חלק מהתושבים עזבו וחלק התאסלמו. כיום כלל התושבים מוסלמים.
אזור הכפר מיושב מאז תקופת הברונזה הקדומה, לפי ממצאים ארכאולוגיים.
בכפר וברחובות הסמוכים יש שרידי מבנים צלבניים רבים. מסגד הכפר יושב על אתר שבו עמדה כנסייה צלבנית. מצפון‑מזרח נמצאת ח'רבת ראס א-דיר, שם שמרמז על מנזר (דֵיר = מנזר). מדרום יש ח'רבת אל‑תל עם שרידי מבצר צלבני גדול.
הכפר נכבש על ידי האימפריה העות'מאנית ב-1517. במפקד עות'מאני מ-1596 דווחו 42 משפחות בכפר. החוקר ויקטור גרן מצא בביקורו ב-1870 שהתקיימה במקום אוכלוסייה גדולה, כעין אלף עד אלפיים תושבים.
במפקדי המנדט נרשמו עליות באוכלוסייה: 934 תושבים ב-1922 ו-1,001 ב-1931. ב-1945 נרשמו כ-1,320 תושבים והכפר החזיק קרקע נרחבת.
מאז 1967 סינג'יל נמצאת תחת שליטה ישראלית.
שטח אדמות הכפר הוא כ-14,028 דונם, לאחר הפקעה של 447 דונם. בעקבות הסכמי אוסלו חולק הכפר לשלושה אזורי שליטה (אזורים A, B ו‑C), בהתאם להסכמות בין הצדדים.
במהלך השנים התרחשו עשרות אירועים של אלימות הדדית בין תושבי הכפר, תושבים יהודים באזור וכוחות צה"ל.
מהמאה ה-14 נודע הכפר כתעשיית קדרות מרכזית. ייצרו בו כדי מים גדולים (כלי אחסון), המפורסמים בעיטוריהם. גם יוצרות מכפרים סמוכים הביאו לכפר כלי חרס לצורך קישוט.
בלב הכפר עומד מעיין שנקרא עין ג'ב יוסף או גוב אדוננו יוסף. המסורת המקומית מקשרת את השם לסיפור יוסף בתנ"ך ובקוראן, שבו האחים ייעצו מה לעשות בו. יש אזור שכונתי שנקרא שָאוּרִיָה, ששורשו קשור ב"התייעצות".
סינג'יל (בערבית: سنجل) הוא כפר ערבי-מוסלמי בהרי בנימין. חיים בו כ-5,500 תושבים.
יש שתי גרסאות לשם. אחת אומרת שאביר צרפתי קרא לו על שם עיר בצרפת. אחרת אומרת שהשם כבר היה במקום מאות בשנים לפני הצלבנים.
פעם חיו בכפר גם נוצרים. היום כל התושבים מוסלמים.
האזור מיושב מאז תקופת הברונזה, כלומר לפני אלפי שנים.
יש בכפר שרידים של מבנים מהצלבנים. חלק מהתושבים בנו שם מסגד מעל כנסייה ישנה.
בשנת 1517 הכפר נכבש על ידי האימפריה העות'מאנית (מדינה גדולה ששלטה באזור).
במאה ה-19 חוקר רשום שם כחצי אלף עד אלף תושבים.
במפקדי אוכלוסין של המנדט במאה ה-20 היו כמה מאות תושבים. ב-1945 היו בכפר קרקעות רבות.
מאז מלחמת ששת הימים הכפר נמצא תחת שליטה ישראלית.
מהמאה ה-14 הכפר היה מפורסם בייצור כדים גדולים למים. הכדים היו יפים ומקושטים.
בכפר יש מעיין שנקרא עין ג'ב יוסף. לפי המסורת התושבים קישרו אותו לסיפור יוסף בתנ"ך. יש שכונה שנקראת שָאוּרִיָה, מהמילה "התייעצות".
תגובות גולשים