סינדרום האף הריק

'''תסמונת האף הריק''' (Empty Nose Syndrome) היא נכות נשימתית שמופיעה בדרך כלל אחרי כריתות קיצוניות של קונכיות האף התחתונות או האמצעיות. בעקבות כך נוצרים לרוב קושי בנשימה ופגיעה בחוש הריח.


בעבר חשבו שהסכנה העיקרית בכריתה היא רק יובש כרוני. כיום ידוע שנוסף ליובש, האף מאבד לעתים את היכולת לחוש בזרימת אוויר דרכו. חוסר היכולת הזאת נקרא בספרות הרפואית "חסימה פרדוקסאלית", כלומר האף נראה פתוח, אבל המוח לא מרגיש זרימת אוויר נכונה.

לקונכיות (בליטות הרקמה בתוך האף) תפקיד חשוב בחימום, בלחות ובסינון האוויר שנכנס לאף ולריאות. הן מהוות את מרבית הרקמה הפעילה של שולי האף. כשמוחקים אותן, האף נהיה יבש יותר, במיוחד באף, בלוע ובגרון. יובש זה מפריע לנשימה, בעיקר בשינה, ובאזורים קרים או מזוהמים. החולה חש לעיתים שהאוויר קר ויבש זורם ישר ללוע, כאילו האף חסר.

בתוך האף יש רצפטורים עצביים (חיישני זרימת אוויר, מהעצב הטריגמינלי) שמרגישים את זרימת האוויר ושולחים מידע למוח. כאשר הקונכיות חסרות, תחושת הזרימה יורדת. אז האוויר נוטה להתכנס לאזור התחתון המורחב מדי, להתייבש ולקרר אותו, ולהעביר פחות אוויר לאזורים הגבוהים יותר ולסינוסים. האזורים המעוצבבים ביותר הם פנים הנחיריים ומעבר האוויר האמצעי (middle meatus), החלל בין הקונכייה התחתונה לאמצעית.


הסימפטומים העיקריים הם קושי בנשימה דרך האף ופגיעה בחוש הריח. מטופלים מדווחים על תחושת זרימה קרה ויבשה, יובש בפה ובגרון, קושי בשינה ולעתים סיכון גדול יותר לזיהומים נשימתיים בהמשך.


הטיפול הראשוני מתמקד בשמירה על לחות האף. משתמשים בג'לים על בסיס תמיסת מי-מלח (Saline) ללא חומרים משמרים, בשטיפות אף עם מי-מלח איזוטונית, ובהגברת הלחות בחדר (מכשיר אדים קרים). פעילות גופנית והרגלי חיים בריאים מסייעים גם הם.

קיימת אפשרות ניתוחית מיקרו-כירורגית שמצרה את מעברי האוויר כדי לדמות את המבנה הטבעי של האף לפני הכריתה. הניתוח מבוצע כבר עשור במדינות שונות והתוצאות מדווחות כמבטיחות לחלק מהחולים. עם זאת יש סיכון לספיגת חומרי השתל, והיעילות משתנה בהתאם למצב הבסיסי ולמיקום השתל.

נראה שאין תחליף מושלם לקונכיות הטבעיות. יתכן שפתרון שלם יותר יופיע בעתיד במחקר של רפואה רגנרטיבית והנדסת רקמות.


תמונת CT המציגה מצב אחרי כריתת כ-80% מהקונכיות התחתונות, ואיור חתך של דרכי הנשימה העליונות.

'''תסמונת האף הריק''' היא מצב שמופיע בדרך כלל אחרי שמוציאים חלק גדול מהרקמה שבתוך האף.


בתוך האף יש קונכיות. קונכיות הן בליטות של רקמה. הן מחממות ומלחות ומסננות את האוויר.

אם מסירים אותן מדי, האף יכול להיות יבש. לפעמים המוח לא מרגיש שהאוויר עובר דרך האף. האוויר יכול לזרום קר ויבש ישירות לגרון. אז אנשים נושמים יותר דרך הפה.

בתוך האף יש תאים עצביים שמרגישים את זרימת האוויר. הם מסבירים למוח כמה אוויר נכנס.


תסמינים נפוצים: קושי לנשום דרך האף, חוסר ריח, יובש בפה ובגרון, וקושי לשמירה על שינה טובה.


משתמשים בג'לים ותמיסות מי-מלח (מים עם מלח) כדי להרטיב את האף. שוטפים את האף במי-מלח ומשתמשים במכשיר אדים בלילה. תרגול גופני והרגלים בריאים עוזרים גם הם.

לפעמים עושים ניתוח קטן שמצר את המעברים בתוך האף. ניתוח כזה יכול לעזור לחלק מהאנשים, אבל לא תמיד הוא פותר הכל. חוקרים גם מחפשים דרכים לתקן רקמות בעתיד.


יש תמונת CT שמראה מצב אחרי הסרה של רוב הקונכיות. ויש גם איור חתך של דרכי הנשימה.