סנט קרואה

סנט קרואה הוא אי בים הקריבי ושייך לטריטוריית איי הבתולה של ארצות הברית (שטח בשליטה אמריקאית).

האי הוא הגדול באיי הבתולה של ארה"ב; אורכו כ-45 ק"מ ורוחבו כ-11 ק"מ. שטח האי כ-214.7 קמ"ר.

האזור יושב תחילה על ידי שבטי אראווק ולאחר מכן על ידי הקאריבים. כריסטופר קולומבוס הגיע לאי בשנת 1493 וקרא לו "סנטה קרוז" (הצלב הקדוש). במהלך השנים שלטו בו מעצמות אירופיות שונות, בעיקר ספרד, צרפת, דנמרק ולבסוף ארצות הברית.

האי שימש למטעים של קנה סוכר, טבק וכותנה. ביטול העבדות ב-1848 וירידת מחירי הסוכר פגעו קשות בכלכלה. דנמרק מכרה את האי לארצות הברית ב-1917.

בשנים האחרונות נפגע האי מסופות חזקות, ביניהן הוריקן הוגו ב-1989 והוריקן מרילין ב-1995.

על האי שתי ערים עיקריות: כריסטיאנסטד (כ-3,000 תושבים, 2004) ופרדריקסטד (כ-830 תושבים, 2004). סך התושבים סביב 60,000 ב-2004.

הנקודה הגבוהה היא הר איגל וגובהה 355 מטרים. בקרבת האי נמצא Buck Island, אתר לאומי של שונית ופארק תת-מימי.

כלכלת האי מתבססת בעיקר על תיירות. יש גם בתי זיקוק ושימורים תעשייתיים, וביניהם יצרנית הרום "קרוזאן".

תושבי האי מכונים "קרושיאנים" (Crucians). רבים מהם הם מהגרים מאיים סמוכים או מפוארטו ריקו.

על האי יש שדה תעופה המחבר לארצות הברית ולפוארטו ריקו. הנהיגה היא בצד שמאל של הכביש. יש שירותי אוטובוסים ומוניות.

סנט קרואה הוא אי בים הקריבי. האי שייך לאיי הבתולה של ארצות הברית. (טריטוריה = שטח בשליטה של מדינה אחרת.)

האי ארוך כ-45 ק"מ ורוחב כ-11 ק"מ. הוא גדול מבין האיים באזור.

לפני אירופאים גרו כאן אנשים משבט האראווק ואז הקאריב. כריסטופר קולומבוס הגיע לאי ב-1493. במשך זמן רב שלטו כאן מדינות שונות. דנמרק מכרה את האי לארצות הברית ב-1917.

יש שתי ערים עיקריות: כריסטיאנסטד ופרדריקסטד. האנשים קוראים לעצמם "קרושיאנים". הנקודה הגבוהה נקראת הר איגל, 355 מטר.

בקרבת האי יש פארק תת-מימי בשם Buck Island. זה מקום טוב לצלילה ולשוניות.

הכלכלה מבוססת בעיקר על תיירות. יש גם ייצור רום מפורסם שנקרא "קרוזאן".

יש שדה תעופה שטסים אליו. הנהיגה היא בצד שמאל. יש אוטובוסים ומוניות.

האיים הושפעו מסופות גדולות כמו הוריקן הוגו ב-1989. זה גרם נזק, אבל אנשים בנו וחזרו לחיות על האי.