סנט תומאס הוא אי בים הקריבי המחזיק במחוז של איי הבתולה של ארצות הברית. בירת הטריטוריה היא שארלוט אמאלי. בשנת 2020 התגוררו על האי 42,261 תושבים. שטח האי כ-80.7 קמ"ר.
המתיישבים הראשונים הגיעו במאה ה-14 לפנה"ס, היו אלה אנשי שבט הקיבוני. אחריהם הגיעו האראוואק ואנשי הקאריב. כריסטופר קולומבוס גילה את האי בשנת 1493. לאחר הגעת האירופאים רבים מהאוכלוסייה המקומית מתו ממגפות (מחלות שהדביקו קבוצות רבות) או הוסבו לעבדות.
בערך ל-150 שנים אחרי גילוי האי שימש כבסיס לשודדי ים בקריביים.
ההתיישבות הדנית החלה ב-1666, וב-1672 שלטה האי דרך חברת מערב הודו וגינאה הדנית. על האי היו מטעי קנה סוכר שהסתמכו בעיקר על עבודת עבדים. ב-1685 חברת ברנדנבורג אמריקן השתלטה על חלק מסחר העבדים ואיפשרה הקמת שוק עבדים גדול.
בשנת 1691 קיבל היישוב את השם שארלוט אמאלי, על שם אשתו של מלך דנמרק. במהלך המאה ה-19 נפגעה כלכלת המטעים מפגעי מזג אוויר ותחרות חיצונית. ב-1848 בוטלה העבדות. בצל שינויים כלכליים הציעה ארצות הברית בשנות ה-60 של המאה ה-19 לרכוש את האי, אך ההצעה לא יצאה לפועל אז.
ב-1917 רכשה ארצות הברית את סנט תומאס יחד עם סנט ג'ון וסנט קרואה במחיר של 25 מיליון דולרים. הרכישה נעשתה כחלק מהגנה אסטרטגית על הקריביים ותעלת פנמה במהלך מלחמת העולם הראשונה. ב-1927 קיבלו תושבי האי אזרחות אמריקאית. ב-1931 עבר ניהול האי לידיו של משרד הפנים האמריקאי.
במהלך מלחמת העולם השנייה הוקמו באי בסיסים צבאיים. ב-1954 הוענק לו מעמד של טריטוריה אמריקאית, וב-1970 קיבל אוטונומיה פנימית מלאה. במחצית השנייה של המאה ה-20 הפך האי ליעד תיירותי פופולרי, בין השאר בגלל אמברגו על קובה וטיסות זולות. הוריקנים כגון הוגו (1989), לואיז ומרילנד (1995) פגעו בתשתיות, אך לא הפחיתו את הפופולריות התיירותית של האי.
על האי פועל שדה התעופה סיריל א. קינג. כמו בבריטניה נוהגים בצד השמאלי של הדרך. עם זאת, הרכבים הם בשימוש אמריקאי והגה (הגלגל שמכוונים בו) נמצא בצד השמאלי של הרכב.
סנט תומאס הוא אי קטן בים הקריבי. הוא חלק מאיי הבתולה של ארצות הברית. בירתו היא שארלוט אמאלי.
על האי חיו אנשים קדומים כמו הקיבוני, האראוואק והקאריב. כריסטופר קולומבוס הגיע לשם ב-1493. אחר כך הרבה תושבים מתו ממחלות וחנו כחלק מעבודות בכוח.
דנים התיישבו על האי ב-1666. הם גידלו קנה סוכר במטעים. העבדים (אנשים שעבדו בלי תשלום) עבדו במטעים. היישוב קיבל את השם שארלוט אמאלי ב-1691.
ב-1848 בוטלה העבדות. בסוף המאה ה-19 הכלכלה של המטעים נחלשה.
ב-1917 קנתה ארצות הברית את האי עם שני איים נוספים. התושבים קיבלו אזרחות אמריקאית ב-1927. אחרי מלחמות ובסיסים צבאיים, האי קיבל מעמד טריטוריה ב-1954. ב-1970 קיבל שליטה פנימית משל עצמו.
מאוחר יותר הפך האי לאתר תיירות פופולרי. הוריקנים פגעו בתשתיות ב-1989 ו-1995, אבל האי נשאר פופולרי.
יש על האי שדה תעופה בשם סיריל א. קינג. נוהגים בצד שמאל של הכביש. רוב הרכבים הם בסגנון אמריקאי, והגה נמצא בצד השמאלי של הרכב.
תגובות גולשים