סנת

סנת הוא משחק לוח קדום ממצרים העתיקה. המשחק נחשב לאחד המשחקים הקדומים ביותר שנחשפו, אך כללי המשחק המדויקים אינם ברורים.

ההירוגליף (כתב ציורי של מצרים העתיקה) העתיק ביותר שמתאר את סנת מתוארך לכ־3100 לפנה"ס. במצרית עתיקה נקרא המשחק "סנ.ת. נ.ת. ח'ב" (zn.t n.t ḥˁb'), שמשמעו "משחק המעבר".

חלקי לוחות נמצאו בקברים באבידוס ובסקארה שקדמו לשושלת הראשונה. התיעוד הברור הראשון למשחק מופיע בקברו של הסי-רע, פקיד בחצר פרעה ג'וסר משושלת שלישית.

בתקופת הממלכה הקדומה סנת הופיע בציורי קבר. אז ראו בו משחק אסטרטגיה ומזל, בלי משמעות רוחנית. לוחות היו פשוטים, ולעיתים שיחקו כל שחקן עם שבע אבנים.

מאוחר יותר, בתקופת השושלת ה־18, נשקלו לו משמעות רוחנית הקשורה לעולם הבא. כתבים כמו ספר השערים וספר המתים (טקסטים על העולם אחרי המוות) השפיעו על ההפיכה הזאת. משחק הפך לסימולציה של מעבר בעולם הבא, המקביל לנסיעת השמש בעולם התחתון.

שינוי זה החל בתקופת מלכת חתשפסות ונמשך עד לפחות תקופת פרעה סתי הראשון. הסימונים בלוח השתנו ובהדרגה נוספו משמעויות רוחניות.

באותה תקופה הופיעו גם לוחות מפוארים בתיבות עם מגירה לאבנים. ארבעה לוחות כאלה נמצאו בקברו של תות ענח' אמון, והוצבו בקברים כדי לעזור לנפטר במעברו ולעורר את הגנת האלים רא, תחות ואוזיריס.

המשחק התפשט ללבנט דרך קשרי מסחר. לוחות נמצאו בתל ערד, חצור, גזר, גבל וקפריסין. בסביבה זו שיחקוהו ללא המשמעויות הדתיות שהיו במצרים.

סנת היה פופולרי עד לשלהי התקופה הרומית. עם התפשטות הנצרות המשחק נזנח.

בתקופת הממלכה החדשה נוספו ללוח 21 משבצות בעלות משמעות רוחנית. המשבצות מציינות מוטיבים המוזכרים בכתבים על העולם הבא, כמו ספר השערים וספר המתים.

לסנת יש לוח, אבני משחק וארבעה מקלות ששימשו כ"קוביות" (כלי לקביעת מהלך, דומה לקוביות מודרניות). למרות ששרדו לוחות רבים, החוקרים אינם מסכימים על כללי המשחק המדויקים. טימותי קנדל ו־R.C. Bell הציעו שיטות שונות לכללים.

בעוד שהפרטים משחקיים שנויים במחלוקת, קיימת הסכמה שהלוח, האבנים והמקלות הם חלק מרכזי במשחק. היום מייצרים גם לוחות סנת מודרניים שאפשר לקנות.

הגלריה כוללת דוגמאות של כרטושים ולוחות עתיקים, לוחות מהשושלות ה־18 וה־19, ולוחות מודרניים שמדגימים את מראה המשחק.

סנת הוא משחק לוח עתיק מאוד ממצרים. ההירוגליף (כתב ציורי) שמראה את המשחק עתיק מאוד.

חלקי לוחות מצאו בקברים מאוד ישנים. הארכאולוג הווארד קרטר מצא לוחות בקברו של תות ענח' אמון ב־1922.

בתקופה מוקדמת שיחקו אנשים בשביל כיף. לפעמים שיחקו עם שבע אבנים לכל שחקן.

מאוחר יותר הפך המשחק קשור לעולם הבא. טקסטים דתיים דיברו עליו כעל מסע שהוא כמו מעבר בעולם הבא.

בתים מיוחדים של סנת הונחו בקברים כדי לעזור לנפטר. המצרים חשבו שמשחק יכול להביא הגנה מאלים.

המשחק הגיע גם לאתרים כמו חצור, גזר וקפריסין. הוא נשחק שם בלי המשמעות הדתית.

המשחק פחת בשימוש אחרי תקופת רומא.

בסנת יש לוח, אבנים וארבעה מקלות שמשמשים כמו קוביות. חוקי המשחק המדויקים לא ברורים עד היום.

יש תמונות של לוחות עתיקים ולוחות מודרניים שמראים איך המשחק נראה.