'סעודת אסתר' היא תוספת מאכל בסעודת היום השני של פסח אצל חלק מהיהודים האשכנזים.
המנה נועדה לזכר המשתה שבלבו של סיפור פורים, ולפי דברי חז"ל נזכרת בו תליית המן בט"ז בניסן.
המקור הקדום ביותר למנהג מצוין בספר שני לוחות הברית של הרב ישעיה הלוי הורוביץ.
בהמשך מוזכר המנהג בספרים הלכה שונים, ובמנהגים נהגו לכלול בשר יבש או לחתיכות מיובשות.
בחוץ לארץ היום השני של פסח הוא יום טוב, ולכן כבר מתקיימת סעודת חג.
בחסידות פיתחו מנהגים שונים סביב סעודת אסתר, והוסיפו זמירות ומאכלים מיוחדים.
יש מי שנהגו לפשטידה מיוחדת, אחרים לאפות לביבות מטוגנות שנקראו "חרעמזלעך".
רבנים מסוימים אכלו גם מאכלים שעשויים משאריות חרוסת, כסמל וזיכרון.
הרבי מנחם מנדל שניאורסון דן בשאלה מדוע מציינים את נס פורים בימי הפסח.
הוא הסביר שיש חשיבות בכך שפורים כלל התעוררות מלמטה, מצד עם ישראל.
'סעודת אסתר' היא תוספת אוכל ביום השני של פסח.
היא נהוגה אצל חלק מהיהודים האשכנזים.
המנה קשורה לסיפור פורים ולתליית המן, לפי מה שמזכירים חז"ל.
המקור העתיק למנהג נמצא בספר שני לוחות הברית של הרב ישעיה הורוביץ.
מאוחר יותר המנהג נזכר גם בספרי הלכה אחרים.
חלק מהאנשים אכלו בשר יבש או לשון מיובשת באותה סעודה.
בחצרות חסידיות היו מאכלים וזמירות מיוחדות לסעודת אסתר.
למשל פשטידה, לביבות מטוגנות, ולעיתים מאכלים משאריות חרוסת.
הרבי שניאורסון אמר שפורים מראה איך העם עצמו התעורר ותרם לנס.
תגובות גולשים