ספקנות

ספקנות (סקפטיציזם) היא דרך חשיבה שמטילה ספק בידע, באמונות ובדוגמאות מקובלות. היא טוענת שלעיתים היכולת שלנו להכיר את האמת מוגבלת. ספקנות מופיעה בפילוסופיה, במשפטים ובמדע.

פירון מאליס החל את האסכולה הספקנית. תלמידו, טימון, תיאר את רעיונותיו בסאטירות. מאוחר יותר, פילוסופים כמו אנסידמוס (שהציג עשר דרכים שמראות את יחסיות התפיסה) וסקסטוס אמפיריקוס סיכמו ופיתחו את התנועה. הספקנות השפיעה גם על הוגים של הרנסאנס והמו"מ, כמו מישל דה מונטן ודייוויד יום.

יש סוגים שונים של ספקנות. ספקנות פילוסופית מונחת על טיעונים ולוגיקה. ספקנות מדעית בוחנת ראיות ומחקרים מבוקרים. "אמפירי" פירושו מבוסס על ניסויים ותצפיות, ולכן ספקנים מדעיים דורשים עדויות אמפיריות.

ספקנים מחפשים דרכים להפריך טענות. הם מזהים כשלים לוגיים, טעויות בהסבר או בהסקת מסקנות. הם גם מתחשבים בהטיות קוגניטיביות, כלומר טעויות טבעיות בדרך החשיבה של אנשים. לדוגמה, בעיית האינדוקציה שדיוויד יום הציג מראה שיש גבול במסקנות שמבוססות על חזרות בעבר.

אפקט הפלצבו הוא דוגמה חשובה: אדם שמקבל טיפול שאינו עובד מדעית, עלול להרגיש שיפור בגלל אמונתו. בגלל זה ספקנים מדעיים דורשים ניסויים מבוקרים שמראים שהטיפול עובד מעבר לאפקט הפלצבו.

ביקורת עמיתים (בדיקה של חוקרים אחרים) ושימת לב לעצמנו (מטה-קוגניציה) חשובים כדי למנוע טעויות.

חלק מהפילוסופים, כמו סוקרטס ודקארט, השתמשו בספקנות כדי לבנות ידע חדש. בסביבה המדעית ספקנות עוזרת להבחין בין ניסויים שמובילים לידע חדש לבין ניסויים שאין מהם מסקנה ברורה. קרל פופר הדגיש שהשיטה המדעית צריכה לנסות להפריך טענות; טענה שאינה ניתנת להפרכה בדרך כלל נחשבת בעיני ספקנים לפחות משמעותית.

דוגמה מעשית: טענת החיבור בין חיסון לאוטיזם נתמכה בתחילה במחקר אחד של אנדרו וייקפילד, שנמצא להונה. בעקבות חששות כאלה, היו מקרים של סירוב לחסן, ולפעמים בני משפחות שילמו על כך במחיר כבד, כולל מחלות שניתן למנוע.

כיום קוראים "ספקן" גם למי שבודק טענות באופן ביקורתי. לעיתים מבלבלים ספקנים עם ציניקנים. ציניות היא גישה שלילית כלפי כוונות אנשים, בעוד ספקנות מבוססת על בדיקה שיטתית וניסיון למצוא ראיות.

ספקנות פירושה לשאול שאלות ולא לקבל הכל כמובן מאליו. ספקן אוהב לבדוק לפני שמאמין.

לפירון מאליס היה רעיון חשוב: אל תאמינו בלי לבדוק. פילוסופים אחרים כמו אנסידמוס וסקסטוס הרשימו אנשים עם הרעיונות האלה.

יש ספקנים של מדע ושל פילוסופיה. ספקן מדעי רוצה ראיות מניסויים. "ראיות" הן ממצאים שמתקבלים בבדיקה.

ספקנים מחפשים טעויות בהסברים. כשלים לוגיים הם טעויות בהסבר. אפקט פלצבו הוא כשמישהו מרגיש טוב כי הוא מאמין בטיפול. לכן מדענים עושים ניסויים מבוקרים כדי להיות בטוחים.

סוקרטס ודקארט השתמשו בשאלות כדי להגיע לחשיבה טובה יותר. ספקנות עוזרת לברר מה נכון ומה לא. לפעמים חשש שגוי מחיסונים הוביל לכך שלא חיסנו ילדים, וזה גרם לחלות.

היום קוראים "ספקן" גם למי שבוחן דברים בקפידה. זה לא אותו דבר כמו להיות ציני, שהופך הכל לרע.