"ספר יהודית" הוא ספר חיצוני, כלומר ספר שאינו חלק מהתנ"ך היהודי, שנשמר בעיקר בתרגום השבעים (תרגום ליוונית). לא ברור אם המקור היה בעברית או בארמית. הספר נכלל בקאנון של הכנסייה הקתולית והאורתודוקסית, אך אינו חלק מהתנ"ך היהודי ואינו מוכר בביבליוגרפיה הפרוטסטנטית.
העלילה מתארת את יהודית, אלמנה עשירה ויפה (מוזכרת כ"יהודית בת בארי החתי"), בתקופת ייסורים תחת צבאו של הולופרנס (שר צבאו של מי שהטקסט קורא לו נבוכדנצר). הולופרנס כבש ארצות רבות, הקיף עיר בשם בתוליה וניסה לשבור את רוח תושביה. כשהגברים בעיר חששו והודיעו שיתנו אותה בתוך ימים ספורים, יהודית החליטה לפעול בעצמה.
היא נכנסה למחנה האשורי בטענה שהיא תתפלל ותתפלסף כדי לדעת מתי העם ייפול. הולופרנס התרשם ממנה, נתן לה חופש במחנה, וקיים משתה שבו השתכר. כאשר נשאר לבד, יהודית ניצלה את ההזדמנות: היא גרמה למותו, לקחה את ראשו והביאה אותו לתושבי בתוליה. המעשה הזה הרתיע את האשורים, שנסוגו, והעיר ניצלה.
הספר מחולק ל-16 פרקים קצרים.
בסיפורי מדרש וחנוכה הופיעה דמותה של יהודית כבעלת מעמד חשוב. בגמרא ובפרשנים מוזכר קישור לחנוכה, ולעיתים המסורת המודרנית שילבה את סיפור יהודית בחג. בימי הביניים חזרו גרסאות של הסיפור בכתבים יהודיים, לעיתים תחת השפעת תרגום הוולגטה הלטיני. מנהגים מסוימים, כמו אכילת מאכלי גבינה בחג הבנות, נוצרו בעקבות גרסאות אלה או מסורות מקומיות.
הכנסייה שמרה על הספר והציגה את יהודית כדמות גיבורה. סיפוריה נתנו השראה לאמנות נוצרית מפורסמת, בין השאר לציורים של קאראווג'ו וארטמיזיה ג'נטילסקי.
חוקרים חלוקים אם בספר יש גרעין היסטורי או שמדובר בסיפור ספרותי תיאולוגי. ההצעות לתאריך הכתיבה שונות: יש המצביעים על תקופה פרסית (המאה הרביעית לפנה"ס), ואחרים על תקופת החשמונאים (המאה השנייה לפנה"ס).
בספר יש סתירות היסטוריות בולטות. למשל, נבוכדנצר מוצג כמלך אשור היושב בנינוה, בעוד שבפועל הוא היה מלך בבל. חוקרים כמו אדולפו רויטמן הציעו תאריכים מאוחרים יותר, ואילו י."מ. גרינץ טען שהספר משקף מסמכים וטופוגרפיה של התקופה הפרסית. יש מי שמפרשים את הסתירות כדרך להבליט מסר דתי או כתוצאה מחיי הגולה של המחבר.
מיקום העיר בתוליה שנצרת בסיפור שנוי במחלוקת. ייתכנו הסברים סימבוליים לשמה, ויש שהציעו זיהויים אתרים היסטוריים שונים, אך אין הסכמה חותכת בקרב החוקרים.
"ספר יהודית" הוא ספר חיצוני. זה אומר שהוא לא חלק מהתנ"ך היהודי.
הגרסה החשובה שלו שמרה בתרגום השבעים. תרגום השבעים הוא תרגום ליוונית.
הסיפור מספר על אישה בשם יהודית. היא אלמנה ועשירה. בארץ בא צבא גדול בראשות הולופרנס. הם קיבלו הערים ונכנסו למחנה גדול.
הולופרנס הקיף עיר שנקראה בתוליה. התושבים פחדו. יהודית החליטה לעזור בעצמה. היא נכנסה למחנה והציגה את עצמה כחסודה ורצינית. הולופרנס הזמין משתה ושתה הרבה. בלילה, כשנרדם, יהודית פעלה והביאה לסיום הסכנה. היא הראתה לתושבים את מה שעשתה. כשהאשורים גילו שמפקדם איננו, הם ברחו.
הספר מחולק ל-16 פרקים קצרים.
במסורת היהודית והמדרש סיפרו את סיפור יהודית בקשר לחג חנוכה. בחלק מהקהילות חגגו נשים ביום טבת. בכנסייה הסיפור נשמר גם כן. הציירים קאראווג'ו וארטמיזיה ציירו את הסצנה הידועה של יהודית והולופרנס.
לא בטוח מתי נכתב הספר. חוקרים מציעים שני זמנים עיקריים: התקופה הפרסית או תקופת החשמונאים. יש מחלוקת בגלל פרטים היסטוריים בסיפור.
מקום העיר בתוליה אינו ברור. יש חוקרים שמציעים אתרים שונים, ויש גם שמאמינים שהשם סימבולי.
תגובות גולשים