ספרות ילדים היא סוגה המיועדת לגיל הרך ועד ראשית גיל ההתבגרות. היא משתמשת בשפה פשוטה יחסית ובנושאים הקרובים לעולמם של הילדים. לעיתים היא נושאת מרכיב דידקטי (חינוכי), כלומר הסיפור משמש גם להעברת מסר או ללימוד.
עד תחילת המאה ה-20 רוב ספרי הילדים נכתבו בידי כותבים שהיו בעיקר לגיל המבוגר. רבות מהיצירות היו עיבודים של סיפורי עם, דרשות דתיות או עיבודים של טקסטים למבוגרים. בסוף המאה ה-19 נוצר מגוון רחב יותר של נושאים וסגנונות, ובמאה ה-20 החלו להופיע סופרים וכותבים שהקדישו את עבודתם בעיקר לילדים. התפתחות החינוך הציבורי, איסור עבודת ילדים ושיפור בטכנולוגיית הדפוס תרמו לצמיחת הז'אנר. הפרס הבינלאומי החשוב בתחום הוא פרס אנדרסן.
קריאה בספרות ילדים מעשירה את השפה ואת הדמיון. היא מציעה התנסויות אנושיות ומצבים רגשיים וחברתיים שאפשר לדון בהם. כך הספרים תורמים גם להבנה רגשית וגם להרחבת הידע.
איורים המצטרפים לטקסט לעיתים הם חלק בלתי נפרד מהספר. דוגמאות ידועות הן איורים של ג'ון טניאל ל'הרפתקאות אליס' ושל ארנסט שפארד ל'פו הדב'. הרעיון לצרף תמונות הוצע כבר על ידי יאן עמוס קומניוס, ובמאה ה-18 הופיעו ספרוני קריאה מאוירים.
הסיפור הזואולוגי (על בעלי חיים) מתמקד בתכונות ובהתנהגות של חיות. הדובר יכול להיות החיה עצמה. סוג זה משלב הנאה בקריאה והעשרה קוגניטיבית, ולעיתים מקושר לחיי היומיום של הילד. דוגמה ישראלית מוכרת היא ספריו של עמוס בר, כמו 'ציפורי אגדה'.
תת-סוג זה כולל ספרי עיון ומדע פופולרי. עיון כאן אומר ספרים אמיתיים, לא סיפורים. הם פונים לסקרנות הילדים, משתמשים בשפה מפושטת ובליווי איורים צבעוניים.
יש יצירות שפונות לשני רבדים: רבד שמדבר לילד ורבד שמדבר למבוגר. דוגמה קלאסית לכך היא 'הרפתקאות אליס', שמרתקת ילדים ומציעה למבוגרים רמזים לשאלות לוגיות ופילוסופיות. גם יצירות עבריות, כגון 'אלוף בצלות ואלוף שום' של ביאליק, מציגות רמות קריאה שונות.
בתקופת תחיית הלשון הופיעו הוצאות חדשות וספרים לילדים. מחברים כמו זלמן שניאור וחיים נחמן ביאליק פרסמו שירים וסיפורים. ברבות השנים הספרות צמחה עם דור הילדים דוברי העברית, והשינויים בסגנון משקפים תמורות בחברה.
ספרות ילדים היא ספרים שמיועדים לילדים. הם כתובים בשפה פשוטה. לפעמים הם גם מלמדים דברים. דידקטי (מלמד) פירושו שמספר מלמד או מעביר מסר.
עד לפני מאה ועשרים שנים רוב הכותבים כתבו גם למבוגרים. מאוחר יותר הופיעו סופרים שכתבו בעיקר לילדים. שדרוג הדפוס והחינוך עזרו לכך.
קריאה מחזקת מילים ודמיון. ספרים נותנים דוגמאות לרגשות ולמערכות יחסים.
איור הוא ציור בספר. ציורים חשובים בספרי ילדים. דוגמאות: האיורים של אליס ושל פו הדב. הרעיון לצייר בספרים היה כבר אצל קומניוס.
זואולוגי (על בעלי חיים) הוא סיפור על חיות. הוא מספר על מראה, הרגלים ומקום מגורים. לפעמים החיה מדברת. דוגמה: 'ציפורי אגדה' של עמוס בר.
עיון (ספר אמיתי) כולל ספרי מדע ופשוטים. הם מסבירים עובדות עם תמונות צבעוניות.
יש סיפורים שמדברים גם לילדים וגם למבוגרים. 'הרפתקאות אליס' מהנה לילדים ויש בו גם דברים למבוגרים.
בתקופת תחיית הלשון התחילו להוציא ספרים בעברית. סופרים כמו ביאליק וזלמן שניאור כתבו שירים וסיפורים לילדים. עם הזמן נוצרו יותר ספרים לילדים דוברי עברית.
תגובות גולשים