סרבנות, או אי־ציות, היא החלטה מכוונת של אדם לסרב לפקודה או לצו חוקי שניתן לו על ידי רשות כלשהי. הסרבנות יכולה לנבוע משיקולים פוליטיים, אידאולוגיים או מצפוניים. מצפון כאן פירושו: רגש מוסרי פנימי שמסביר לאדם מה נראה לו נכון או לא נכון.
בסך הכול, סרבנות יכולה להיות ביטוי של התנגדות לנורמה חברתית או של עבירה על החוק ממניעים מוסריים. לעיתים היא מהווה פעולה פוליטית מכוונת, ולעיתים מדובר בעמדה אישית. פעמים רבות הסרבנים מקבלים על עצמם את יחס הענישה החוקית, כך שהם משקיעים את המעשה במחיר אישי.
הסרבנות פוגעת בעקיפין בממשלה כי היא מונעת את יישום מדיניותה במלואה. עם זאת, היא יכולה לעורר קהלים ותנועות התומכות בערכים שבשמן נעשית הסרבנות. לעתים הסרבנים מחפשים פרסום כדי לעודד סרבנות נוספת או לשנות דעת קהל.
דוגמה היסטורית לכך היא הוויכוח בצרפת בזמן מלחמת האלג'יריה, שבו נשאלו שאלות על חובת הגיוס מול עקרונות דמוקרטיים.
סרבנות רציונלית היא פעולה מחושבת שמטרתה לשפר מצב חברתי. כאן השיקולים כוללים הערכה של תוצאות אפשריות. דוגמה: מי שסבור שסירובו יוביל להפסקת מלחמה או לשינוי מדיני עלול לבחור לסרב כדי להשפיע.
סרבנות מצפונית מתבססת על אמונה במוסר עליון, בלי לבחון תוצאות. הסרבן המצפוני מסרב כי הפעולה נראית לו בלתי־מוסרית עצמונית. דוגמה בולטת: מתנגדי הגיוס במלחמת וייטנאם בשנות ה־60.
סרבנות מופשטת היא תמיכה כללית ברעיון של סירוב לשלטון, בלי התייחסות למקרה פרטי. סרבנות קונקרטית נוגעת למצב ספציפי ולנסיבות הבאות איתו, ולכן לרוב היא גם רציונלית.
סרבנות חלקית משמעותה סירוב לבצע הוראות מסוימות בלבד, לדוגמה פקודות צבאיות מסוימות. סרבנות טוטאלית היא סירוב לכל מגע עם הרשויות, כולל תשלום מיסים וקבלת הטבות, מתוך אי־הכרה בלגיטימיות הממשל. דוגמאות היסטוריות שהוזכרו הן סירובו של הנרי דייוויד תורו לשלם מיסים במחאה על מלחמות, וסירוביו של לב טולסטוי להחזיק אדמות.
סרבנות יכולה להיות מעשה פרט או פעולה קבוצתית. כאשר קבוצה מכריזה על סירוב משותף, היא יוצרת צורה רשמית יותר של התנגדות, ולעתים גם תנועה חברתית. דוגמה מפורסמת היא תנועתו של מהטמה גאנדי לשחרור הודו.
סרבנות אזרחית נוגעת להתנהגויות אזרחיות כמו תשלום מסים או עבודה במגזר הציבורי. סרבנות צבאית היא סירוב לפקודות צבאיות או לסירוב גיוס. לעתים יש הבחנה בין מי שמסרב מהמצפון הכללי לבין מי שמסרב רק לעצם שירותו דווקא.
בסיס הוויכוח הוא האם סרבנות סותרת או מחזקת דמוקרטיה. מצד אחד, סרבנות מפעילה כוח פוליטי נגד ממשל שנבחר בידי העם. מצד שני, תומכים טוענים שסירוב מוסרי יכול לתקן פגמים בדמוקרטיה ולמשוך תשומת לב לפעולות שאינן תואמות את ערכיה.
דוגמאות היסטוריות כוללות סירוב להשתתף במלחמת וייטנאם וסירוב לשתף פעולה עם ציידי עבדים בתקופת העבדות בארצות הברית.
רבים מהסרבנים מוכנים לקבל עונש חוקי כדי להדגיש את עמדתם. כשהעונש הוא מאסר, הסרבן עשוי להיקרא "אסיר מצפון".
יש במקרא דוגמאות לסרבנות כלפי סמכויות. בין הבולטות: המיילדות העבריות שסירבו לפקודת פרעה להרוג תינוקות, וכן סירוב אנשים לקיים פקודות שמכריחות לעבוד עבודה זרה. פסוקים וסיפורים נוספים המתוארים במקורות כוללים מקרים של דניאל ומרדכי.
בהלכה ובפסיקה נדונה הסרבנות בהקשרים שונים. בפסיקה מודרנית צויין כי במשפט העברי מוכרים טעמים כלכליים ומצפוניים לסרבנות, בעיקר במקרה של מלחמת רשות (מלחמה שאיננה מצווה דתית), ולא במקרה של מלחמה מצווה.
מניחים שחלק מהייחוד היהודי בסרבנות נובע מהדגשת הכפיפות לאל ולא לשלטון האנושי. לפיכך, ציות למנהיג מותנה בכך שהמנהיג פועל לפי סמכותו שניתנה לו על ידי האל. מקורות אחרים מצביעים על יסודות היסטוריים כמו החיים כקהילות רועת צאן ואופי לא־ריכוזי של החברה הקדומה, שתורם ללכידות פחותה עם שלטון מרכזי.
(כותרת נותרת כמופיעה במקור.)
סרבנות היא כשאדם אומר "לא" לפקודה. לפעמים זה בגלל מאמין פנימי. מאמין פנימי זה נקרא מצפון.
יש סרבנות כי האדם חושב שמשהו רע או לא הוגן. לפעמים אנשים מסרבים כדי לשנות חוק או מדיניות. לפעמים הם מקבלים עונש על זה.
יש סרבנות שמחושבת היטב. קוראים לה סרבנות רציונלית. היא בוחנת מה יקרה אם יסרבו.
יש גם סרבנות מצפונית. זו סרבנות שמגיעה מהמצפון. האדם לא בודק תוצאות. דוגמה מפורסמת: צעירים שנמנעו מלהתנדב למלחמת וייטנאם בשנות ה־60.
יש סרבנות חלקית, סירוב לפקודה מסוימת. ויש טוטאלית, סירוב לכל קשר עם הממשלה, למשל לא לשלם מסים.
סרבנות יכולה להיות של אדם בודד או של קבוצה גדולה. קבוצות יכולות להפוך לתנועות, כמו התנועה של מהטמה גנדי בהודו.
סרבנות אזרחית נגד חוקים או מסים. סרבנות צבאית היא סירוב לשרת בצבא או לציית לפקודה צבאית.
במקרא יש דוגמאות לסרבנות. המיילדות שסירבו להרוג תינוקות לפי פקודת פרעה הן דוגמה. יש גם סיפורים של אנשים שסירבו לעבוד עבודת אלילים.
(כותרת כפי שהיא במקור.)
תגובות גולשים