סרגיי קירוב

סרגיי מירונוביץ' קירוב (27.3.1886, 1.12.1934) היה מדינאי סובייטי ומקורב ליוסיף סטלין. נולד בשם סרגיי קוסטריקוב בעיר אורז'ום במחוז ויאטקה (כיום מחוז קירוב).
החל להיות פעיל במפלגה ב-1904. ב-1926 נשלח ללנינגרד כדי להחליף את גריגורי זינובייב ולהוביל את הממסד המקומי. כמזכיר המפלגה בלנינגרד, תפקיד שהיה בו המנהיג המקומי של המפלגה, היה קירוב השליט המעשי של העיר במשך שמונה השנים האחרונות לחייו.
קירוב היה נאמן לסטלין ופעל נגד מתנגדים פוליטיים. ב־1 בדצמבר 1934 נרצח בלנינגרד על ידי צעיר בשם לאוניד ניקולאיב. הגרסה הרשמית טענה שהמתנקש פעל בשם אויבי סטלין, והטענה הזאת קיבלה תהודה פוליטית רחבה.
בוועידה ה-20 של המפלגה ב-1956 הודיע ניקיטה חרושצ'וב, במעין חשיפה על פשעי סטלין, כי הרצח בוצע לפי פקודת סטלין.
רצח קירוב נחשב תחילתו של גל המעצר והשליטות שנקרא הטיהורים הגדולים. הטיהורים כללו מסדרי מעצרים, משפטי ראווה, כלומר משפטים שבהם הושגו הודאות בכפייה, והוצאת להורג של בכירים כמו ניקולאי בוכארין, גרגורי זינובייב ולב קמנייב.
מהלך זה הציף את הגולאג, מחנות כפייה רחבי היקף בסיביר ובאזורים הקרים, והכליל גם חיסול של פיקוד הצבא האדום. הסילוקים והמעצרים הזיקים להיערכות הצבא ונחשבים בין הגורמים שהקלו על התקדמות הנאצים בתחילת המלחמה בברית המועצות.
בשנת 1935 הוגלו מלנינגרד מעל 36 אלף איש במבצע שנקרא "זרם קירוב".
הסיבות לרצח נחקרות: יש הסבורים שקירוב עלה ברמת הפופולריות והעלה חשש לסטלין, ויש הסבורים שקירוב באמת יצר אופוזיציה מסוימת. קירוב נקבר בבית הקברות של חומת הקרמלין.
ערים וכמה אתרים שונו כדי להנציח את שמו: העיר קירוב נושאת את שמו, וכמה ערים אחרות שונו לזמנית. שמות נוספים הוחזרו לאחר נפילת ברית המועצות.
שמו הופיע גם על אוניות מלחמה וסיירות, כולל סיירות כבדות שנודעו כסדרת קירוב. תיאטרון מריאינסקי שונה אחר מותו ל"תיאטרון קירוב" עד 1992, והלהקה המפורסמת ממשיכה להיקרא "בלט קירוב". בעיר סנקט פטרבורג נקרא מפעל מתכת מרכזי על שמו.

סרגיי קירוב נולד ב-1886 בעיירה אורז'ום. שמו המקורי היה סרגיי קוסטריקוב.
הוא הצטרף למפלגה פוליטית ב-1904. מפלגה, קבוצה ששולטת במדינה.
ב-1926 עבר ללנינגרד. שם הפך למנהיג חשוב בעיר.
ב-1 בדצמבר 1934 הרגו אותו. המעשה הביא למהומות פוליטיות גדולות.
לאחר מותו התחילו מעצרים גדולים נגד אנשים רבים. מעצרים, לכידת אנשים והוצאה להורג או גירוש.
הרשויות ערכו "משפטי ראווה" בהם נאשמו והורשעו מנהיגים חשובים. רבים נשלחו למחנות עבודה רחוקים.
שינויים אלה החלישו את כוח הצבא ושפכו את המדינה לבלגן בשנים הבאות.
כמה ערים שינו את שמן כדי לקרוא להן על שמו של קירוב. חלק מהשמות חזרו לאחר שנים.
כמו כן קראו שמות של אוניות ותיאטרון על שמו. תיאטרון מריאינסקי נקרא פעם "תיאטרון קירוב". הלהקה המפורסמת מכונה גם היום "בלט קירוב".