סרטבה

סָרְטָבַה (המכונה גם סרטבא או אלכסנדריון) הוא מבצר קדום על פסגת הר בולטת שנקראת הר סרטבה או קרן סרטבה. ההר הוא הפסגה הגבוהה בגוש ההררי בדרום מדבר שומרון ומהווה גבול צפוני-מערבי לערבות יריחו. הפסגה מתנשאת 650 מטר מעל בקעת הירדן, ומתוכם 377 מטר מעל פני הים. ב-1990 הוכרז ההר ושטחו כשמורת טבע בשטח כ-30,860 דונם.


השם מופיע בתלמוד כ"סרטבא" ונשמר גם בשם הערבי "קרן סרטבּא". החוקר שארל קלרמון-גנו הציע שקיימת השוואה לצמד המילים הארמיות/עבריות "שר־צבא" (מחליפת אותיות בין צ וט טבעית במעבר שפות). אין ודאות בקשר לשמות מקראיים אחרים.

בימי בית המקדש השני הייתה הסרטבה אחת התחנות בשרשרת פסגות שעליהן הודלקו משואות להעברת ידיעה על קידוש החודש. שרשרת זו אפשרה העברה מהירה של הודעות מירושלים לאזורים רחוקים. לזכר המנהג שמו של המושב למרגלות ההר הוא משואה.

לפני קום המדינה ולמאוחר יותר, לוחמי הפלמ"ח ויחידות מיוחדות בצה"ל השתמשו בעלייה אל פסגת הסרטבה כמבחן סיבולת וכמנהג טקסי. סיירת חרוב שחודשה לאחרונה נוהגת לערוך מסע עלייה לפסגה בסיום שבוע אימונים, ומפקדי היחידה מעניקים שם את סיכת היחידה. גם יחידות שריון ומפקדות אחרות מסיימות מסלולי הכשרה בעלייה להר.

רוב החוקרים מזהים את מבצר הפסגה עם "אלכסנדריון" שנבנה על ידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי. יוספוס מתאר מבצרים באזור שנבנו ונחרבו בתקופות סכסוך, ובכללם אלכסנדריון שנחרב על ידי המצביא הרומי גביניוס. הורדוס שיפץ מקומות מבוצרים בהמשך.

בחפירות שנות השמונים נחשפו שרידים מתקופה חשמונאית, ביניהם עמודים וכותרות. בחפירות שנערכו ב-2025 זוהו חמישה שלבי בנייה במדרון המזרחי: שניים ראשונים מתוארכים לתקופה החשמונאית וכוללים מבנה מטויח בלבן, מקווה טהרה (אמבט טקסי לניקיון לפי ההלכה) ומבנה עמודים בסגנון דורי. השלבים השלישי והרביעי משויכים לימי הורדוס וכוללים פריסטיל (חצר מוקפת עמודים), רצפות פסיפס, ציורי קיר (פרסקו) וטיח מעוצב. השלב החמישי כולל שרידי קירות, טאבון ושכבת שריפה מהמאה הראשונה לספירה, שעשויה להצביע על נוכחות פליטים או חיילים רומיים.

מערכת מים מתוחכמת הובילה מים מסכר בוואדי קרוב, דרך סיפון (מעבר או צינור להובלת מים), אל בורות מים גדולים מתחת למבצר. חלקים מהתעלה והבורות שרדו עד היום.

חוקרים אחרים הציעו לזהות את אלכסנדריון בח'רבת ע'רבה, דרומית למעלה לבונה. במקום זה נמצאו לבנים בסגנון חשמונאי, מקווה ומערכת מסתור מתקופת מרד בר כוכבא.

מצפור ממזרח לסרטבה, הסמוך למוצב צבאי, מציע תצפית על בקעת הירדן. בלילות ניתן לראות ממנו את אורות בירת ירדן, רבת עמון.

סרטבה (גם סרטבא או אלכסנדריון) היא פסגה גבוהה עם מבצר עתיק. ההר נמצא בדרום מדבר שומרון ליד יריחו. הפסגה גבוהה מאוד: 650 מטר מעל בקעת הירדן, ו-377 מטר מעל פני הים. מאז 1990 זה שמורת טבע כ-30,860 דונם.


שמו הוזכר כבר בתלמוד כ"סרטבא". בערבית קוראים לפסגה "קרן סרטבא". יש כמה רעיונות מקוריים לשם.

פעם הדליקו על הפסגות משואות (לפידים) כדי להעביר חדשות על קידוש החודש מרחוק. למרגלות ההר יש היום מושב שנקרא משואה.

לוחמים ומחנכים העלו פעם את החיילים לפסגה כמבחן כוח וסיבולת. גם היום יחידות מבצעות עלייה כטקס ובמסלולי הכשרה.

חוקרים מחשיבים את המבצר במקום כאלכסנדריון, שנבנה בידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי. חפירות מצאו שרידים עתיקים כגון עמודים וכותרות.

בחפירות שנת 2025 זוהו חמש שכבות בנייה. שתי השכבות הראשונות הן מהתקופה החשמונאית וכוללות מבנה מטויח ומקווה טהרה (אמבט טקסי). בתקופות מאוחרות נבנה פריסטיל (חצר עם עמודים), היו רצפות פסיפס וציורי קיר. השלב האחרון מראה שימוש במקום במאה הראשונה לספירה.

יש גם מערכת מים מרשימה שדאגה להביא מים מבְּאֵר קרובה אל הבורות שלמטה. כמה חלקים מהתעלות נשמרו.

חלק מהחוקרים מציעים לזהות את אלכסנדריון במקום אחר שנקרא ח'רבת ע'רבה.

מצפור קרוב מסתכל אל בקעת הירדן. בלילה רואים ממנו את אורות רבת עמון, בירת ירדן.