סרטן (מחלה)

סרטן הוא שם לכל המחלות שבהן תאי גוף מתחלקים ללא בקרה. הצטברות של תאים כאלה יוצרת גידול ממאיר, ובמקרים רבים חלק מהתאים נודדים לדרכים אחרות בגוף ויוצרים גרורות. מקור המילה בספרות העתיקה במילה היוונית שמשמעה בעל החיים סרטן.

תאים בגוף מתחלקים בדרך כלל בשליטה. מוטציות, שינויים ב‑DNA, עלולות לפגוע בבקרת החלוקה. יש שני סוגי גנים חשובים: אונקוגנים (שפעילתם מזרזת גדילה) וגנים מעכבי‑סרטן (שעוזרים לעצור חלוקה כשיש בעיה). פגיעה בגן מעכב כמו p53 (״שומר הגנום״) מאפשרת לתאים פגומים להמשיך ולחיות. הפעלת טלומרז מאפשרת חלוקה בלתי מוגבלת. שינויים נוספים מאפשרים לגידול ליצור כלי דם חדשים (אנגיוגנזיס) בעזרת VEGF, או לאבד חלבוני דבקות כמו E‑cadherin ולדלוף לרקמות אחרות.

סרטן מתפתח בהדרגה. אין תמיד אירוע ראשוני ברור, אלא סדרה של מוטציות שנצברות. תאים שמתחלקים מהר נוטים יותר להצטברות מוטציות. אם המערכת החיסונית לא מסלקת את התא הפגוע, הוא עלול להתרבות ולהיות גידול.

גרורה היא תהליך שבו תאים סרטניים חדרים לכלי דם או קשרי לימפה, שנסעו לאיבר רחוק ויצרו שם גידול משני. גרורות מקשות מאוד על ריפוי.

סרטן קשור לשינויים גנטיים. מספר גורמים מזרזים שינויים אלה:
- גורמים כימיים: תערובות במוצרי טבק, בנזן, ואפרלטוקסין (רעיל מעובש) מקושרים לסוגי סרטן שונים. חשיפה תעסוקתית לאפקטים אלו עלולה להגביר סיכון.
- גורמים פיזיקליים: קרינה מייננת (כמו קרני רנטגן וקרינת שמש חזקה) עלולה לגרום לנזק גנטי. קרינה בלתי‑מייננת לא הוכחה כגורם מוכח לסרטן.
- נגיפים וחיידקים: נגיפים כמו נגיף הפפילומה האנושי (HPV) קשורים לסרטן צוואר הרחם; נגיף דלקת כבד C קשור לסרטן כבד; ו‑EBV קשור ללימפומות. החיידק Helicobacter pylori מעלה סיכון לסרטן הקיבה.
- גורמים הורמונליים וסביבתיים: רמות הורמונים, זיהום אוויר ומאפייני סביבה יכולים להשפיע. לדוגמה, תחלואת הסרטן בנפת חיפה גבוהה יותר וייתכן שקישור לזיהום האוויר חלקי.

הטיפול תלוי בסוג ובשלב המחלה. דרכים עיקריות:
- = הטיפול הכירורגי =: ניתוח להסרת הגידול יעיל מאוד אם הגידול ממוקם ולא פרץ את גבולות האיבר.
- = הטיפול בקרינה =: רדיותרפיה משתמשת בקרינה כדי לגרום לנזק גנטי בלתי‑הפיך בתאים הסרטניים. יש צורך לאזן מנה וזמן כדי לפגוע בתאים הסרטניים בלי לפגוע ברקמות בריאות.
- = טיפול כימותרפי =: תרופות ציטו‑טוקסיות פוגעות בידוע בתאים מחלקים במהירות. לעיתים משולב עם קרינה להעצים השפעה.
- = אימונותרפיה =: מחזקת את מערכת החיסון להילחם בתאים הסרטניים. דוגמה היא שימוש בנוגדנים מואנשים נגד חלבונים שמצויים בתאים סרטניים (למשל הרצפטין נגד HER‑2 בשד).
- = טיפול אנטי‑אנגיוגני =: חוסם יצירת כלי־דם חדשים שמזינים את הגידול. תרופה ידועה בקבוצה זו היא בוואציזומאב (אווסטין) שמכוונת נגד VEGF.

טיפולים עלולים לגרום לתופעות לוואי. יש היום תרופות שמפחיתות בחילות ומחלישות תופעות אחרות. תכשירים מטפלים גם בחסר תאי דם שנוצר כתוצאה מטיפולים.

חשיבות לגילוי מוקדם גבוהה, אך גם קיימים חסרונות של סקר, כמו אבחון־יתר. מניעה כוללת הפחתת חשיפה למסרטנים, חיסונים (כמו חיסון לפפילומה), בדיקות סקר מתאימות, תזונה עשירה בירקות, ופעילות גופנית סדירה.

סרטן הוא מצב שבו תאים בגוף מתחלקים יותר מדי. הצטברות התאים יוצרת גוש שנקרא גידול. לפעמים חלק מהתאים נודדים למקומות אחרים; זה נקרא גרורה.

בגוף יש בקרה שמפסיקה חלוקה כשלא צריך. לפעמים ה‑DNA של התא נהרס. DNA הוא ההוראות שבתא. אם ה‑DNA נפגע, התא עלול להתחלק בלי סוף.

אנשים לא מקבלים סרטן בבת אחת. זה קורה בהדרגה בגלל שינויים ב‑DNA. תאים שחולקים מהר נוטים יותר לשגיאות.

כמה דברים מעלים סיכון:
- עישון ועשן מסביב: חומרים בעשן מזיקים ויכולים לגרום לסרטן.
- חומרים מסוכנים בעבודה: כמו בנזן שקשור לסרטן דם.
- קרינה חזקה: חשיפה לקרני שמש חזקה או לקרינה רפואית רבה עלולה לפגוע ב‑DNA.
- וירוסים וחיידקים: חלק מהוירוסים והחיידקים עלולים להגביר סיכון לסוגי סרטן מסוימים.

יש כמה דרכים לטפל:
- ניתוח: להסיר את הגידול.
- קרינה: שימוש בקרניים לפגוע בתאים הסרטניים.
- תרופות (כימותרפיה): תרופות שפוגעות בתאים שמתחלקים מהר.
- חיזוק החיסון (אימונותרפיה): עוזר לגוף להילחם בגידול.

אפשר להפחית סיכון על ידי הימנעות מעישון, חיסונים (כמו נגד הפפילומה), בדיקות מוקדמות, אכילת ירקות ופעילות ספורט. אלה עוזרים לשמור על גוף בריא.