סרי נוסייבה

סרי נוסייבה (נולד ב-12 בפברואר 1949) הוא פרופסור לפילוסופיה ונשיא אוניברסיטת אל-קודס במזרח ירושלים. עד דצמבר 2002 שימש כנציג של הרשות הפלסטינית בירושלים. ב-2008 נבחר במקום ה-24 ברשימת 100 האינטלקטואלים המשפיעים של המגזינים Prospect ו-Foreign Policy. הוא גר עם משפחתו בשייח ג'ראח.

משפחת נוסייבה היא משפחה מוסלמית ירושלמית ששורשיה בעיר מאז המאה ה-7. אחד מאבות המשפחה הוא עובאדה א-סאמת, לוחם ומנהיג מוקדם בהיסטוריה האסלאמית. המשפחה מחזיקה במשך כ-150 שנים במפתחות כנסיית הקבר, מסורת משפחתית חשובה. סבו של נוסייבה חיבר בין כמה משפחות ירושלמיות בולטות.
אביו, אנוואר נוסייבה, היה דיפלומט בולט. אמו, נוזה אל־חוסיין, נולדה ברמלה וגדלה במשפחה אמידה. בשנת 1948 אמה עזבה את ארץ ישראל, ובאותה שנה אביו איבד את רגלו.

נוסייבה נולד בדמשק. המשפחה חיה מספר שנים בקהיר וחזרה לירושלים ב-1951. ב-1965 עברה המשפחה זמנית ללונדון כשהאב מונה לשגריר. אחרי מלחמת ששת הימים שב לישראל והתנדב בקיבוץ הזורע, חוויה שעזרה לו להכיר את החברה הישראלית.
בשנים 1967, 1970 למד פילוסופיה בקולג' כרייסט צ'רץ' באוקספורד. שם הכיר עמיתים פלסטינים וישראלים והשלים לימוד עברית. בהמשך למד במכון ורבורג בלונדון והתעניין בלימוד האסלאם המוקדם ובמחשבה של אל־ע'זאלי.
לאחר תקופה קצרה בעבודה באבו דאבי החל דוקטורט בפילוסופיה אסלאמית בהארוורד ב-1974. ב-1978 קיבל תואר דוקטור וחזר ללמד באוניברסיטת ביר זית. לימד שם עד סגירת האוניברסיטה בזמן האינתיפאדה הראשונה (האינתיפאדה, מרד פלסטיני נגד הכיבוש).
בשנות ה-80 יזם והנהיג ארגוני מורים ועובדי חינוך בגדה המערבית.
נוסייבה התחתן עם לוסי אוסטין ב-1973. לוסי התאסלמה לפני הנישואין. לזוג ארבעה ילדים.

נוסייבה נחשב לפלסטיני לאומי מתון. ב-1985 כתב מאמר שבו הציע שישראל תספח את השטחים כצעד ביניים עד הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, חילונית ודמוקרטית.
ב-1987 שימש כמתווך במגעים בין בכירים פלסטינים וישראליים לקידום רעיון שתי המדינות. לאורך השנים השתתף בדיונים על דרכים שונות לסיום הסכסוך, והוא דיבר גם על רעיונות של מדינה אחת דו־לאומית.
בשנות ה-2000 קרא נוסייבה לפלסטינים לשקול ויתורים כמו ויתור על זכות השיבה (הזכות של פליטים לחזור לנכסי משפחתם), תמורת הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. כמה ארגונים פלסטיניים גינו עמדה זו.

במהלך האינתיפאדה הראשונה נוסייבה היה דמות חשובה. הוא סייע בניסוח מסמכים פוליטיים, בעבודת ביסוס פת"ח ובארגון ועדות לשירות התשתיות ההתחלתיות של הרשות.

במהלך מלחמת המפרץ נשלחו טילי סקאד לעבר ישראל. לאחר מכן, ב-29 בינואר 1991, נעצר נוסייבה בידי ישראל והושם במעצר מנהלי, בחשד של ריגול לקראת עיראק. ארגונים בינלאומיים, כולל אמנסטי אינטרנשיונל, כינו את מעצרו מעצר מצפון. הוא שוחרר לאחר כ-90 ימים, ללא הגשת אישום.

נוסייבה מונה כנציג אש"ף במזרח ירושלים ב-2001, אחרי מות פייסל חוסייני, אך הוחלף תוך כשנה. ב-2002 יזם יחד עם עמי אילון את "המפקד הלאומי", יוזמה אזרחית משותפת ישראלית־פלסטינית לקידום פתרון שתי המדינות. היוזמה הושקה רשמית ב-25 ביוני 2005.
בשנים הבאות הוא הביע ספק לגבי קידום פתרון שתי המדינות, וקרא לקיים דיון על פתרונות אחרים, כולל מדינה אחת.

נוסייבה עומד בראש קבוצת הייעוץ הפלסטינית. הוא מייסד שותף וחבר במספר ארגונים פלסטיניים חינוכיים ופוליטיים. כמו כן הוא חבר בוועדה המייעצת של המרכז הבינלאומי לאתיקה, צדק וחיים ציבוריים באוניברסיטת ברנדייס.

(הטקסט המקורי מציין שיש לו ספר שתורגם לעברית, אך לא מפרט את שמו.)

סרי נוסייבה נולד ב-12 בפברואר 1949. הוא פרופסור לפילוסופיה ונשיא אוניברסיטת אל-קודס במזרח ירושלים. עד סוף 2002 היה נציג הרשות הפלסטינית בירושלים. ב-2008 נבחר כאחד מהאינטלקטואלים המשפיעים.

משפחתו של נוסייבה גרה בירושלים כבר מאות שנים. משפחתו תשמר את המפתחות לכנסיית הקבר במשך הרבה זמן. אביו היה דיפלומט מפורסם. אמו נולדה ברמלה ועזבה ב-1948.

נוסייבה נולד בדמשק. המשפחה חזרה לירושלים כשהוא היה קטן. בגיל צעיר למד באוקספורד באנגליה. אחר כך למד בארה"ב וקיבל תואר דוקטור בהארוורד. הוא חזר ללמד באוניברסיטת ביר זית. הוא התחתן עם לוסי, ויש להם ארבעה ילדים.

נוסייבה התערב בפוליטיקה וביוזמות שלום. הוא נחשב לפלסטיני מתון. בשנים שונות קידם רעיונות שונים לפתרון הסכסוך, כולל רעיון לשתי מדינות ורעיונות על מדינה אחת.

בזמן האינתיפאדה הראשונה (מרד פלסטיני) הוא עזר לארגן ועדות ולעבוד על מסמכים פוליטיים.

ב-1991 נעצר תוקף למספר חודשים בישראל. ארגונים בינלאומיים ראו במעצרו עניין פוליטי. הוא שוחרר לאחר כ-90 ימים ללא אישום.

ב-2002 נוסייבה יחד עם עמי אילון יזמו פרויקט בשם "המפקד הלאומי". זו הייתה יוזמה משותפת של ישראלים ופלסטינים לקדם הסכם שלום. היוזמה הוצגה רשמית ב-2005.
בשנים הבאות דיבר על רעיונות שונים לצורך שלום.

נוסייבה ייסד קבוצת ייעוץ פלסטינית ומשתתף בארגונים חינוכיים וקהילתיים. הוא גם חבר בוועדה ייעוצית באוניברסיטה בארה"ב.

הטקסט מציין שיש לו ספר בתרגום עברי, ללא פרטים נוספים.