ע'ויר אבו שושה (בערבית: غوير ابو شوشة) היה כפר ערבי ליד קיבוץ גינוסר, כ־8 ק"מ צפונית לטבריה. שמו מבוסס על קדוש מוסלמי, אבו שושה (פירוש השם מוזכר במסורת המקומית). הכפר שימש בחלקו התחתון של נחל צלמון, על גבעה קטנה ששקפה אל הכנרת. מי המעיינות במקום, ובעיקר מעין עין רביד (בערבית: עין א-רובדייה), זימנו מים להפעלת טחנות קמח (מקומות שבהם טוחנים דגן לקמח).
האתר מכיל שרידים מהתקופה הצלבנית ומהתקופה הממלוכית, כאשר האזור סביב בקעת גינוסר היה מרכז לתעשיית הסוכר בזמנים אלה. בתקופות מסוימות היישוב ניטש, ובמאה ה־19 מבקרים אירופאים תיארו שם חורבות ובניין מקאם (מבנה מקודש או קבר).
בשנות ה־70 של המאה ה־19 נרשמו ביקורים של חוקרים שמצאו שרידי בתי מגורים ובזלת מקומית. בסקר משנת 1881 נכתב שכ־20 מוסלמים (מוסלמי: אדם שמחזיק בדת האיסלאם) יושבים בכפר, והמבנים סביב טחנת קמח.
מאה ה־20 הביאה שינויים. חלק מאדמות הכפר נמכרו והועברו להתיישבות יהודית, וב־1937 חלק מהאדמות הועברו להקמת קיבוץ גינוסר. בשנות ה־30 התרחשו קטטה ומעשי אלימות בקשר למי המעיינות; ב־1939 פציעו שני תושבים בתקיפה, והבריטים חקרו את האירוע.
במהלך המרד הערבי הגדול ב־1938 ערכו הכוחות הבריטיים פשיטה ועצרו תושבים. בסקר כפרי משנת 1945 נרשמו כ־1,240 תושבים יחד עם שערי כפרי בבקעת גינוסר, ואדמות הכפר השתרעו על כ־12,098 דונם (דונם: יחידת שטח).
במלחמת העצמאות, בתחילת 1948, בוצעו פעולות שהובילו לפגיעה בבתים וכיוב לדליקת פחד בקרב התושבים. לאחר נפילת טבריה באפריל 1948 חלק מתושבי הכפר נמלטו, וחלקם עברו לכפר ראמה. כיום נותרו באתר מקאם (קבר קדוש) ושאריות טחנות קמח.
ע'ויר אבו שושה היה כפר קטן ליד הכנרת. הוא היה קרוב לקיבוץ גינוסר, כ־8 ק"מ צפונית לטבריה.
שמו הגיע מקדוש מוסלמי (מוסלמי - אדם מהדת האיסלאם). הכפר עמד ליד נחל צלמון. במקום יצאו מים ממעיין (מעיין - מקור מים מהאדמה). המים הוזרמו לטחנות קמח (מכונות שטוחנות חיטה לקמח).
באתר נמצאו שרידים ישנים מהתקופה הצלבנית. במאה ה־19 היו במקום חורבות ובניין מקאם (מקאם - קבר קדוש).
ב־1881 נרשמו בקירוב 20 תושבים. כמה אדמות נמכרו והן שימשו להקמת קיבוץ גינוסר.
בשנות ה־30 וה־40 היו מתחים במקום. ב־1945 חיו בכפר כ־1,240 תושבים.
במלחמת העצמאות ב־1948 חלק מהבתים נהרסו וחלק מהתושבים ברחו. היום נשארים במקום מקאם ושאריות של טחנות קמח.
תגובות גולשים