עבאס חלמי הראשון

עבאס חלמי הראשון (1 ביולי 1813, 13 ביולי 1854) היה ואלי (מושל) של מצרים. הוא היה בנו של טוסון פאשא ונכדו של מוחמד עלי, שאותו מחשיבים כמייסד שושלת השלטון במצרים אז.

נולד בג'דה וגדל בקהיר. כנער לחם בסוריה תחת פיקוד דודו, אברהים פאשא. מותו של אברהים בנובמבר 1848 העלה את עבאס לתפקיד המושל.

חלק מהמקורות תיארו אותו כרודף־תענוגות, אך אחרים ראו בו ג'נטלמן טורקי. הוא היה שמרן ומתנגד לרוב החידושים של תקופתו; ביטל מונופולים (עסקים שבשליטה בלעדית של גוף אחד), סגר מפעלים ובתי־ספר והקטין את הצבא המקומי.

למרות התנגדותו לשינויים, בלחץ בריטניה הסכים לבנות מסילת רכבת מאלכסנדריה לקהיר.

ביולי 1854 שני מעבדיו רצחו אותו. דודו, מוחמד סעיד פאשה, ירש את השלטון.

פסגת ג'בל עבאס פאשא בדרום סיני נקראת על שמו, בעקבות ארמון שהחל לבנות שם והקפאה של הבנייה לאחר ההתנקשות.

עבאס חלמי הראשון נולד ב-1813 ונפטר ב-1854. הוא היה ואלי, מושל של מצרים. הוא היה בנו של טוסון פאשא (פאשא הוא תואר של מנהיג) ונכדו של מוחמד עלי.

כשהיה צעיר לחם בסוריה. אחרי מות דודו אברהים ב-1848, הוא הפך למושל.

הוא לא רצה להביא שינויים רבים. הוא סגר חלק מהמפעלים ובתי־הספר והקטין את הצבא. אבל בגלל לחצים מבחוץ, הסכים לבנות רכבת מאלכסנדריה לקהיר.

ב-1854 שני מעבדיו הרגו אותו. דודו, מוחמד סעיד פאשה, קיבל את המשרה אחריו.

הר כורכר בשם ג'בל עבאס פאשא נקרא על שמו, בגלל ארמון שהחל לבנות שם והעבודות נעצרו אחרי מותו.