עבדון בן הלל

עבדון בן הלל לפי המקרא היה שופט בתקופת השופטים. הוא נזכר בשלושה פסוקים בלבד.

האויב שמולו נלחם איננו מוזכר, ולכן אינו ידוע. הוא שפט את ישראל במשך שמונה שנים ונקבר בפרעתון. חוקרים מזהים את פרעתון עם הכפרים הפלסטינים פרע'תה ופרח'ה שבשומרון.

על פי הרב דוד הלל וינר, השם "עבדון" אינו שם יהודי רגיל אלא כינוי שמדגיש את מעמדו כנציב עיר מטעם עם פולש. וינר טוען כי ה"הר העמלקי" שמוזכר בהקשרו הוא למעשה האזור הגבוה שבו נמצאת העיר גזר, שנכללה בתחום נחלת שבט אפרים.

לפי וינר, גזר לא נכבשה בידי בני ישראל מידי העמלקים (עמלקים = כנענים, תושבי הארץ). בעקבות מסע המלחמה של פרעה מרנפתח נלכדה העיר ונקראה פרעתון. לכן, לטענתו, עבדון היה נתין מצרי שמונה על גזר (שמו מרמז על "שעבוד למצרים").

וינר מציין שגם לאחר כיבוש מרנפתח נמשכה הנוכחות העמלקית באזור, והמאבק בין העברים לעמלקים על השליטה בעיר נמשך עד לכיבושה בידי מצרים בתקופת שלמה, ולבסוף צירופה אל ממלכת ישראל. עם זאת, לדעתו של וינר עבדון הצליח לבסס בגזר את שלטון שבט אפרים. תיאור העיירים וציון צאצאיו של עבדון מדגישים את מעמדם כמנהיגים, בדומה לתיאור יאיר הגלעדי.

עבדון בן הלל היה שופט. שופט = מנהיג בתקופת השופטים. הוא נזכר בשלושה פסוקים.

לא כתוב מי היה האויב שלו. הוא שפט שמונה שנים ונקבר בפרעתון. חוקרים מזהים את המקום עם כפרים בשומרון בשם פרע'תה ופרח'ה.

חוקר בשם דוד הלל וינר אומר ש"עבדון" אולי לא היה שם פרטי, אלא תפקיד. הוא חושב שעבדון היה מפקח על העיר גזר אחרי שמרנפתח, פרעה מצרי, כבש אותה. מרנפתח מוזכר אף הוא במצבת מרנפתח.

וינר מוסיף שהעמלקים (עמלקים = כנענים, תושבי הארץ) היו באזור זמן רב. לפי דעתו, עבדון עזר לשבט אפרים לשלוט בגזר, והכתיבה של שמות צאצאיו מצביעה על מעמדם כמנהיגים.