עבודת האל לשמה

עבודת האל לשמה אומרת שהאדם עושה מעשה דתי כי זו המטרה שלו. אם אדם עושה מעשה כדי לקבל משהו, זה נקרא לא לשמה.

מחשבות ישנות חשבו שהאמונות התחילו מפחדים ורצונות. אנשים ראו אסונות כזעם של האלים. הם עשו קורבנות ותפילות כדי להשיג טובים. לכן אמונות ראשונות היו בדרך כלל לא לשמה. יש חוקרים שאומרים שהיהדות שונה ושהיא הדגישה עבודה לשמה.

הרעיון נמצא בתנ"ך, למשל בספרי הקודש של החכמה. בתלמוד מדברים הרבה על העובד לשמה. הרמב"ם, חכם גדול, אמר שעבודה לשמה חשובה. גם אריסטו, פילוסוף יווני, דיבר על מעשים שעושים לשם עצמם.

חכמים אמרו שאפשר להתחיל לקיים מצוות בשביל שכר. זה מקובל כדי ללמוד ולהתרגל. אחר כך המעשים יהפכו לטבע. הרמב"ם חשב שזה דרך טובה לחינוך.

יש שני סוגים של לא לשמה. יש לא לשמה שנובע מרצון לקבל כבוד או כסף. סוג כזה יכול להפוך ללשמה. ויש לא לשמה שנעשה בגלל קנאה או שרוצה לפגוע, והוא רע ומבזה את המעשה.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!