עביד שחום

עַבְיָד שחום (Scorpio maurus fuscus) מוכר גם כעביד כושי ולעתים כזרחיה. זהו תת-מין, קבוצה בתוך מין שמציגה תכונות משותפות. שמו נגזר מהמילים "עב" ו"יד" על שם צבתותיו העבות.

פרט בוגר מגיע בדרך כלל לאורך של 6, 7 סנטימטרים. יש וריאציות צבע באזורי ישראל שונים, אך העביד הצהוב נחשב לתת-מין נפרד.

הוא נפוץ במרכז ישראל וצפונה. הארס (חומר שמשתחרר כדי לצוד או להגן) של העביד השחום אינו מסוכן לאדם ברוב המקרים. לעיתים, אנשים עם אלרגיה עלולים להגיב חזק. העקיצה דומה בעוצמתה לעקיצת דבורה.

העביד מטופל על ידי חובבי טבע לצפייה ולגידול. את ביתו הוא בונה במחילות קבועות, חורים שהוא חופר ומשמשים לו כמחסה קבוע. עומק המחילה נע בין 15 ל-30 סנטימטרים, לפי תנאי הקרקע.

המחילה מתחילה בחפירה אופקית ואז יורדת בזווית חדה כלפי מטה. כשהמחילה נמצאת תחת אבן, תזוזה קטנה עלולה לגרום לעקרב לצלול במהירות לתחתיתה.

במצב רעב הוא ממתין בפתח למחפש חרקים תועים. לעתים הוא נראה ״עצלן״ כי כמעט אינו יוצא מהפתח, ורק בלילה פועל יותר. עם זאת, מדי פעם נצפים פרטים משוטטים.

לתת-מין זה יש קרוב משפחה דרומי, העביד הצהוב, הנפוץ באזורים המדבריים בדרום הארץ.

עביד שחום (Scorpio maurus fuscus) הוא סוג של עקרב. תת-מין זה הוא קבוצה בתוך מין.

העקרב גדול בערך 6, 7 סנטימטרים. יש לו צבעים שונים באזורי ישראל. העביד חי במרכז ובצפון הארץ.

הוא בונה חור באדמה שנקרא מחילה. מחילה היא חור שהוא גר בו. עומק המחילה הוא 15, 30 סנטימטרים.

המחילה מתחילה אופקית ואז יורדת למטה. אם יש אבן מעל המחילה, העקרב יכול לרדת מהר פנימה.

הוא מחכה בפתח המחילה לחרק שעובר. בדרך כלל הוא נשאר קרוב לפתח. בלילה הוא יוצא יותר.

הארס שלו בדרך כלל לא מסוכן לאדם. רק מי שיש לו אלרגיה עלול להיפגע חזק.

בתחום הדרומי חי תת-מין אחר, העביד הצהוב.