עדה יונת (נולדה ב-22 ביוני 1939) היא כימאית וקריסטלוגרפית ישראלית. היא פרופסור מן המניין בפקולטה לכימיה במכון ויצמן ומומחית בקריסטלוגרפיה של חלבונים, שיטה שמאפשרת לקבוע את מיקום האטומים במולקולות על‑ידי קרינת X.
נולדה בגאולה, ירושלים, וגדלה במשפחה שצרכה עבודה רבה לפרנסה. התייתמה מאביה בגיל 11 ועברה לתל אביב ב-1953. למדה כימיה באוניברסיטה העברית וקיבלה תארים מתקדמים בביוכימיה ובביופיזיקה. דוקטורט עשתה במכון ויצמן על מבנה הקולגן באמצעות קריסטלוגרפיה של קרני רנטגן. לאחר פוסט‑דוקטורט בארה"ב חזרה לישראל ב-1970 והקימה את המעבדה הישראלית הראשונה לקריסטלוגרפיה של חלבונים.
יונת הקדישה את חלק גדול מעבודתה לפענוח מבנה הריבוזום, המכונה התאית שמרכיבה חלבונים (הריבוזום הוא קומפלקס של חלבון ו‑RNA שעובד כתורם בנייה בתא). קריסטלוגרפיית X של ריבוזומים נחשבה קשה מאוד בגלל גודלם וגמישותם. ההשראה הגיעה מתצפית רוחבית: בזמן תרדמת חורף בריבוזומים שונים נוצר מצב דמוי גביש.
בשנת 1978 התחילה שיתוף‑פעולה עם מכון מקס פלאנק שהעניק כמויות גדולות של ריבוזומים. תוך כמה שנים קיבלה תמונה ראשונה של תת‑היחידה הגדולה של הריבוזום.
יונת וסביבתה פיתחו כמה שיפורים טכניים שהיו הכרחיים להצלחת העבודה: קריו‑קריסטלוגרפיה, הקפאה מהירה של גבישים כדי להקטין נזק מקרינת ה‑X; שימוש בריבוזומים מחיידקים עמידים למלח או לחום; וסימון נקודות בגבישים בעזרת אטומים כבדים כדי לשפר את ניתוח המבנה. אלה אפשרו שיפור ברזולוציה והבנה של שלבי הסינתזה של חלבונים.
בשנים 1999, 2000 פורסמו מבנים מדויקים יותר של תת‑היחידות ושל הריבוזום השלם. המידע הזה סייע להסביר איך אנטיביוטיקה פועלת, ובתכנון תרופות חדשות שיכולות להתגבר על עמידות חיידקים.
ב-2006 קבוצת המחקר של יונת חקרה את הקשר בין tRNA (מולקולה שמביאה חומצות אמינו) והריבוזום בעת ייצור חלבונים. ב-2012 הביעה דאגה שמחסור במחקר בתעשיית התרופות עלול להוביל לבעיות אמיתיות בעמידות לאנטיביוטיקה. יונת אף שלחה דגימות למחקר בחלל ושיתפה פעולה עם מספר משלחות של נאס"א.
לאחר פרס נובל המשיכה לחקור. היא זיהתה במבנה הריבוזום כיס קטן, הקרוי פרוטו‑ריבוזום, שאולי היה גרעין קדום של המערכת שמרכיבה חלבונים. יונת המשיכה גם בקשר בין מבנה הריבוזום לפיתוח אנטיביוטיקה ושיתפה פעולה עם בתה, ד"ר חגית יונת, ברפואה גנטית.
ב-10 בדצמבר 2009 קיבלה עדה יונת את פרס נובל לכימיה על מחקרה על הריבוזום. היא חלקה את הפרס עם תומאס סטייץ וונקטרמן רמאקרישנן.
בתה היא ד"ר חגית יונת, רופאה ומנהלת במרכז רפואי. במשך שנים השתתפה יונת בפורום אינטלקטואלי שבועי בתל‑אביב יחד עם כמה אישים בולטים.
עדה יונת נולדה ב-1939. היא מדענית ישראלית שמבינה איך הריבוזום עובד. ריבוזום (מכונה בתא) בונה חלבונים.
גדלה בירושלים. עזרה בבית ועבדה כדי ללמוד. למדה כימיה וקיבלה תוארי מחקר. עבדה במכון ויצמן ופתחה מעבדה לקריסטלוגרפיה. קריסטלוגרפיה (שיטה עם קרני X) מראה איך אטומים מסודרים בגבישים.
הריבוזום גדול ומסובך. קשה לצלם אותו. עדה עבדה שנים כדי ליצור גבישים מהריבוזומים ולצלם אותם בקרני X. היא השתמשה בהקפאה מהירה כדי לשמור על הגבישים. זה נקרא קריו‑קריסטלוגרפיה.
העבודה שלה הראתה איך תאים מרכיבים חלבונים. זה עזר להבין תרופות שמלחמות בזיהומים.
ב-2009 קיבלה עדה יונת פרס נובל לכימיה. היא גילתה גם כיס קטן בריבוזום, שנקרא פרוטו‑ריבוזום. היא המשיכה לעבוד ולנסות לעזור בפיתוח אנטיביוטיקה טובה יותר.
בתה היא ד"ר חגית יונת, רופאה. עדה גם השתתפה בשיחות רעיוניות עם אנשים מוכרים בתל‑אביב.
תגובות גולשים