עדות

עדות היא תיאור של מאורע או נושא על ידי מי שחווה אותו מקרוב.

עדות בבית משפט ניתנת לפי דיני הראיות, כלומר כללים שקובעים מה נחשב ראיה תקפה. עד שמעיד על מה שקלט ישירות בחושיו, ראייה, שמיעה או תחושה. התרשמויות, דעות ומסקנות של העד אינן ראיה בדרך כלל; זאת נקראת "עדות סברה" והיא נדחת בדרך כלל. עד מקצועי, כמו רופא או פסיכולוג, יכול להגיש גם מסקנות שנובעות מהממצאים שלו.

"עדות מפי השמועה" היא דבר ששמע אדם מאחרים ולא קלט בעצמו. בדרך כלל היא אסורה בשיפוט, כי המביא אותה לא נבדק על אמיתותה. יש חריגים: אמירות שנאמרו בזמן מעשה אלימות או בזמן אירוע מרגש יכולות להתקבל. הסיבה היא שאמירות כאלה נחשבות פחות מסולפות בגלל הלחץ של הרגע.

מומחה הוא אדם בעל ידע מיוחד בתחום מסוים, למשל רופא, גרפולוג (בוחן כתב יד) או שמאי. חוות דעת מומחה ניתנת לעתים בכתב, ולצד שיכול להגיש חוות דעת נגדית. בית המשפט מפעם לפעם ממנה מומחה נייטרלי בשם "מומחה מטעם בית המשפט" כדי לבדוק את הנושא. יש גם "מומחה מכריע" שמסקנותיו פותרות מחלוקת בין חוות דעת סותרות. שימוש במומחים נפוץ בתביעות רשלנות ובתביעות נזיקין. בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נקבעים כללים מיוחדים: בדרך כלל ממונה מומחה רפואי על ידי בית המשפט כדי לחסוך עלויות ולייעל את ההליך.

עדות היא כשמישהו מספר מה הוא ראה או שמע.

בבית משפט יש חוקים שקובעים מי יכול להעיד ומה מותר לספר. עד מספר רק על מה שהוא קלט בעצמו, כמו שראה או שמע. מחשבות ודעות שלו בדרך כלל לא נחשבות ראיה.

עדות מפי השמועה היא כשמישהו מספר מה שמע מאחרים. בדרך כלל לא מקבלים אותה בבית המשפט. אך אם מישהו צעק משהו בזמן התקפה או בזמן אירוע חזק, הקטע הזה יכול להתקבל.

מומחה הוא אדם שיודע הרבה בתחום, למשל רופא. המומחה נותן חוות דעת, לפעמים בכתב. לעיתים בית המשפט מזמין מומחה ניטרלי לבדוק את הדברים. בחלק מהמקרים המומחה עוזר להחליט בתביעות על פגיעות או תאונות.