עור התוף

עור התוף, או הקרום התופי, הוא קרום דק שמפריד בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה.

הוא בנוי משלוש שכבות: החיצונית היא אפיתל קשקשי (תאים שמכסים את צינור השמע), שכבה רירית פנימית שנקראת אפיתל נשימתי (תאים שמייצרים ריר ויכולים להתנפח בדלקת), ובין השכבות שכבה של סיבי קולגן (סיבים חזקים שתורמים למתיחה ולכיווץ של הקרום). החיצוני ביותר הוא האפיתל הקשקשי, והפנימי ביותר הוא האפיתל הנשימתי.

הקרום דומה לראש תוף: שטוח וקטן, קוטרו כ-8 מ״מ ועוביו פחות מחצי מילימטר. כאשר גלי קול עוברים בתעלת השמע הם פוגעים בו וגורמים לו לרעוד. תדירות הרטט משקפת את תדירות גלי הקול.

רטט עור התוף מועבר ומוגבר לעצמות השמע הקטנות (Ossicles) שבאוזן התיכונה, שלוש עצמות זעירות שמעבירות את התנועה הלאה. התנועה מגיעה אל האיבר הקורטי (חיישן שמיעה באוזן הפנימית), ושם מומרת לאותות חשמליים. אותות אלה עוברים דרך העצב השמיני (העצב השמיעתי) אל הקורטקס הטמפורלי במוח, שם הם מתורגמים לצליל שאנו מזהים.

נקב או קרע בעור התוף עלולים לפגוע בהעברת הקול ולהוביל ללקות שמיעה.

עור התוף, שנקרא גם הקרום התופי, הוא שכבה דקה בתוך האוזן. השכבה מפרידה בין החלק החיצוני של האוזן לחלק הפנימי.

יש לו שלוש שכבות. השכבה החיצונית היא תאים שמכסיים את צינור השמע. השכבה הפנימית עושה ריר ויכולה להתנפח כשיש דלקת. בין השכבות יש סיבים חזקים שנקראים קולגן.

הקרום קטן ודק. הקוטר שלו כ-8 מ״מ. העובי שלו קטן מחצי מילימטר. הוא מתוח ורטיטי, כמו ראש תוף.

גלי קול מהאוויר גורמים לו לרעוד. הרטט עובר לשלוש עצמות קטנות אחרי הקרום. משם המידע מגיע לאיבר הקורטי (חלק שמזהה צלילים) באוזן הפנימית. האיבר שולח אותות לעצב מיוחד במוח. כך אנחנו שומעים.

אם יש חור או קרע בקרום, קשה יותר לשמוע.