עורך דין

עורך דין (עו"ד) הוא מי שלמד משפטים והוסמך לעסוק בעריכת דין. בישראל ההסמכה דורשת תואר ראשון במשפטים ממוסד מוכר, תקופת התמחות של שנה עד שנה וחצי, ומעבר בהצלחה של מבחני לשכת עורכי הדין.

אדם רשאי לייצג את עצמו בבית המשפט (ייצוג עצמי). זו זכות, אבל יש לה חסרונות. למשל, כללי הפרוצדורה (החוקים והכללים של ההליך) מקשים על מי שאינו מנוסה. טענות שלא הועלו בזמן עלולות להיחשב כאובדנות, ובקשות שגויות יכולות לגרום להטלת הוצאות על המבקשים.

במערכת המשפט העברית יש ויכוח אם יש לסייע לנציגים שאינם ניסו את טיעוניהם; חלק מהדעות טוענות שהשופט צריך לעזור, ואחרות טוענות שיש להפריד בין תפקיד השופט לבין תפקיד הסנגוריה.

חסיון עורך דין-לקוח הוא כלל מרכזי: עורך הדין חייב לשמור בסוד כל מידע שהלקוח מסר. הסוד נשמר גם נגד רשויות כמו המשטרה, ורק הלקוח יכול להרשות לחשוף אותו. המטרה היא לאפשר ללקוח לדבר בכנות.

יוצאים מן הכלל: אם הלקוח מספר על כוונה לבצע עבירה בעתיד, עורך הדין חייב לדווח כדי למנוע את העבירה. עוד יוצא מן הכלל הוא כאשר הלקוח תובע את עורך הדין על שכר טרחה בגין אותו נושא. אם אדם שלישי נוכח בשיחה, החסיון יכול שלא לחול לגבי תוכנה.

במדינות רבות לנחקר יש זכות להיוועץ בעורך דין לפני חקירה. הזכות הזו נכללת בהתרעות כמו אזהרת מירנדה בארצות הברית, ומוכרת גם בישראל. עצת עורך הדין הראשונה לרוב היא להיצמד לזכות השתיקה. לפעמים חוקרים מנסים לשכנע נחקרים לוותר על הייעוץ הזה, ויש מחלוקות וכללים סביב התנהגות המשטרה כלפי עורכי דין וסנגורי ציבור.

עורכי דין עובדים במגוון מקומות: משרדים פרטיים משותפים או עצמאיים, משרדי חברות, פרקליטות המדינה, הסניגוריה הציבורית, ויחידות משפטיות במשרדי הממשלה. יש עורכי דין המתמחים בליטיגציה, הופעה בבית המשפט, ויש מי שמתמחים בייעוץ ובהסכמים.

תחומי התמחות נפוצים כוללים משפט אזרחי ומסחרי (חוזים, חברות, דיני מקרקעין, משפחה וירושה, קניין רוחני), דיני עבודה ונזיקין, משפט פלילי, משפט מנהלי וחוקתי, משפט צבאי ועוד. משרדי עורכי דין עשויים להציע מגוון תחומי התמחות או להתרכז בתחום אחד.

חוק לשכת עורכי הדין קובע תנאים לקבלת רישיון: תושבי ישראל ובגירים יכולים לקבל רישיון לאחר קבלת תעודת עורך דין והרשמה בלשכה. הלשכה רשאית לסרב לקבל מועמד גם אם הוא כשיר, אם הוא הורשע בעבירה שיש בה קלון וסימני מוסר אינם מתאימים.

בעבר למדו משפטים רק באוניברסיטאות, אך עם הזמן נפתחו מכללות ומוסדות רבים. זה הביא לצמיחה משמעותית במספר עורכי הדין, ולעימותים על רמת ההכשרה וההסמכה. הועדות שקבעו שינויים והעלאת רף הציונים הציעו צעדים שונים, חלקם לא יושמו בגלל התנגדות.

מספר עורכי הדין גדל מאוד בעשורים האחרונים. נכון לחודש אוקטובר 2024 רשומים בישראל מעל־100,000 עורכי דין. זהו מספר גבוה מאוד ביחס לאוכלוסייה.

נטען שמבחני ההסמכה היו קשים במיוחד בשנים 2014, 2018 ו-2025, עם אחוזי עוברין נמוכים מהרגיל.

חלק מהפעולות מוגדרות כייעודיות לעורכי דין בלבד. יחד עם זאת, החוק מאפשר במקרים מסוימים ייצוגים על ידי בעלי מקצוע אחרים, כמו רואי חשבון מול רשויות מס, או סוכני פטנטים בסמכויות מסוימות.

החברות בלשכת עורכי הדין מחייבת קבלת כללי הלשכה. הלשכה מפקחת ומנחה את העורכים באמצעות כללים והנחיות של ועדת האתיקה. מי שמפר את כללי האתיקה עלול להיענש בקנסות, הרחקה מהמקצוע או שלילת רישיון. בירור תלונות נעשה בתוך מוסדות הלשכה, וניתן לערער על החלטותיה בבית המשפט.

תמורת שירות עורך דין גובים בדרך כלל שכר טרחה (שכ"ט). המועצה הארצית של הלשכה רשאית לקבוע תעריף מינימלי מומלץ, אך הוא אינו מחייב. בחלק מהמקרים נקבעו תעריפי מקסימום, למשל בתביעות לנפגעי תאונות דרכים ובמקרים של רשלנות רפואית, שבהם חלק מהפיצוי עשוי להיחשב כשכר טרחה.

בשמנים אזרחיות רבות פוסק בית המשפט לצד הזוכה גם תשלום לשכר טרחה לצד השני. לשכת עורכי הדין מפעילה מיזמים של ייצוג פרו בונו (שירות ללא תשלום) למעוטי אמצעים. לייצוג פלילי לא ממומן משמשת הסניגוריה הציבורית.

עורך דין (עו"ד) הוא אדם שלמד משפטים ועוזר לאנשים בעניינים חוקיים. כדי להיות עורך דין בישראל צריך תואר במשפטים, תקופת התמחות של שנה עד שנה וחצי, ולעבור מבחני לשכה.

כל אדם יכול לייצג את עצמו בבית משפט. זה אפשרי, אבל קשה. יש חוקים וכללים שמקשים על מי שלא מקצועי.

החסיון הוא סודיות. עורך הדין לא מספר לאחרים מה הלקוח אמר. זה עוזר ללקוח לדבר בכנות. יוצאים מן הכלל: אם הלקוח מתכנן פשע בעתיד, אם הלקוח תובע את עורך הדין, או אם אדם שלישי היה נוכח בשיחה.

לפני חקירה יש זכות להתייעץ בעורך דין. בדרך כלל עורכי הדין מייעצים לשתוק בחקירה.

עורכי דין עובדים במשרדים פרטיים, בפרקליטות, בסניגוריה הציבורית ובמשרדי הממשלה. יש מי שמתמחים בענייני משפחה, עבודה, פשעים, חברות ונכסים.

חוק לשכת עורכי הדין קובע מי יכול להיות עורך דין. הלשכה גם יכולה למנוע הצטרפות אם מישהו הורשע בעבירה חמורה.

מספר עורכי הדין בישראל גדל מאוד. באוקטובר 2024 היו רשומים מעל 100,000 עורכי דין.

שכר הטרחה הוא התשלום שעורך הדין מקבל. יש המלצות לתעריפים. יש גם עורכי דין שנותנים שירות בחינם (פרו בונו) לאנשים שאין להם כסף. לייצוג פלילי למי שאין לו כסף עובדת הסניגוריה הציבורית.