רפואת ילדים

רפואת ילדים (פדיאטריה, מהמילים היווניות שמשמעותן 'ילד' ו'רופא') עוסקת בטיפול בתינוקות, ילדים ומתבגרים. טווח הגילאים המקובל משתנה בין מדינות, בדרך-כלל עד גיל 16, 21.

ברוב המדינות רופאי ילדים חברים בארגונים מקצועיים. דוגמאות שמופיעות בשדה הן האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים והאיגוד הישראלי לרפואת ילדים. קיימים גם ארגונים אזוריים ובין-לאומיים, כמו אלו באירופה ולמדינות לטינו‑אמריקה.

רפואת ילדים שונה מרפואת בוגרים בכמה מובנים פשוטים: ילדים קטנים יותר בגודל ויש להם שלבי התפתחות שונים. מבחינה פיזיולוגית יש הבדלים משמעותיים בין תינוק לבוגר. לכן רופאים מתחשבים בגדילה ובהתפתחות כשמשווים בריאות לילדים.

תחומי מחלה שבולטים ברפואת ילדים כוללים מומים מולדים (בעיות שנולדים איתן), אימונולוגיה (מערכת החיסון), אונקולוגיה (סרטן בילדים), וזיהומים. רופאי ילדים מטפלים רבות במחלות שמתחילות בילדות, ודואגים גם לחיסון הילדים כדי למנוע מחלות.

רופאי ילדים מתמחים בתתי‑תחומים, כמו קרדיולוגיית ילדים (לב), אונקולוגיית ילדים (סרטן), וטיפול נמרץ ילדים. יש גם נאונאטולוגיה, טיפול בתינוקות פגים ותינוקות שזה עתה נולדו, ובענף המתמחה במתבגרים.

חלק חשוב בעבודה הוא מעקב אחרי גדילה והתפתחות. כך ניתן להבחין בין גדילה תקינה לבין סימנים לבעיה.

נושא נוסף הוא שהילד ברוב המקרים הוא קטין מבחינה חוקית. לכן רופאי ילדים עובדים עם ההורים או המטפלים. הם עוסקים בזיהוי של הזנחה או התעללות, ובשיתוף ההורים בהחלטות רפואיות. במתבגרים עולה גם הצורך לאזן בין רצון המתבגר לבין חובת ההורים.

בישראל תקנות הרופאים קובעות שהתמחות ברפואת ילדים אורכת ארבע וחצי שנים. בתקופת ההתמחות עובדים המתמחים במחלקות ילדים בבתי חולים, במחלקת יונקים ופגים, במרפאות קהילה ובתתי‑תחומים כמו אונקולוגיה, טיפול נמרץ וקרדיולוגיה. בסיום ההתמחות על הרופא לעבור בחינה שמוודאת את רמת הידע, ורק לאחריה יוענק תואר מומחה. מומחים יכולים להמשיך ולהתמחות עוד בתת‑תחומים של רפואת הילדים.

רפואת ילדים (פדיאטריה, רפואה של ילדים) מטפלת בתינוקות, ילדים ומתבגרים. בדרך כלל זה עד גיל 16, 21.

יש ארגונים של רופאי ילדים בעולם. בישראל פועל האיגוד לרפואת ילדים.

רופאי ילדים יודעים שהגוף של ילד שונה בגודל ובהתפתחות מהגוף של מבוגר. הם בודקים אם הילד גדל והתפתח כראוי.

הרופאים מטפלים בבעיות שהופיעו בלידה, בזיהומים ובמחלות כרוניות. הם גם נותנים חיסונים. חיסון, זריקה או תרופה שמגנה מפני מחלה.

יש רופאים שמתמחים בדברים מיוחדים. דוגמאות: רופאים ללב ילדים, רופאים למחלות קשות כמו סרטן בילדים (אונקולוגיה), ורופאים לנאונאטולוגיה. נאונאטולוגיה, טיפול בתינוקות פגים ותינוקות שזה עתה נולדו.

בעניין החלטות רפואיות, ילדים הם בדרך כלל קטינים. לכן ההורים משתתפים בהחלטות הטיפול. הרופאים גם בודקים אם יש סימנים להזנחה או פגיעה.

בישראל ההתמחות אורכת ארבע וחצי שנים. המתמחה עובד בבית חולים, במחלקת יונקים ופגים ובמרפאות קהילה. יש חשיפה גם לתת־תחומים. בסיום יש בחינה לקבלת תואר מומחה. אחרי כן אפשר להתמחות עוד יותר.