עידוד רדיקלי (Radical Cheerleading) הוא טקטיקה מחאה שמשתמשת בסגנון של מעודדות ספורט, בדרך כלל באופן אירוני. התנועה החלה במיאמי, פלורידה, ואז התפשטה בארצות הברית, בקנדה ובאירופה. היא משמשת בעיקר לקידום המחאה הפמיניסטית ולמטרות שמאל.
הפעולה משלבת ג'נדרבנדינג, לשחק או לערבב תפקידי מין ומראה חברתיים כדי לערער ציפיות. משתתפים בה נשים, גברים, אנשים טרנסג'נדריים ובעלי זהות לא-בינרית. רבים מהם לא נראים כמו מעודדות טיפוסיות.
העידוד הרדיקלי מופיע בהפגנות ובאירועים פמיניסטיים. המסר מועבר בצורה ידידותית ולא אלימה. השימוש בהומור ובאירוניה מקל על המתיחות בהפגנות.
הישג בולט קרה במצעד March for Women's Lives בוושינגטון ב־אפריל 2004. כאלפיים מעודדות השתתפו כדי להגביר מודעות לזכויות, כולל הזכות להחליט על היריון לנשים בעלות הכנסה נמוכה.
השירים מושררים לעיתים על לחני שירים פופולריים או חדשים. התלבושות מגוונות, ולעתים כוללות ורוד, אדום ושחור, צבעים המקושרים לאנרכו-פמיניזם (שילוב של אנרכיזם ופמיניזם).
עידוד רדיקלי הוא דרך להפגין שמזכירה מעודדות בספורט. מעודדות בספורט = אלה שעודדות קבוצה במשחק.
הרעיון זה התחיל במיאמי. אחר כך הגיע גם למדינות אחרות.
אנשים עושים זאת כדי לתמוך בזכויות נשים ובנושאים חברתיים. הם משתמשים בהומור ובשירים כדי להסביר את המסר בלי אלימות.
הופיעו הרבה מעודדות במצעד גדול בוושינגטון ב־2004. הן רצו שעוד נשים יוכלו לבחור לגבי הריון. זו דרך רכה לדבר על נושאים חשובים.
הקבוצות כוללות אנשים מכל זהויות המגדר. טרנסג'נדרי = אדם שהגוף שלו שונה ממה שהוא מרגיש. לא-בינארי = מרגיש לא רק 'גבר' או 'אישה'.
השירים מבוססים לפעמים על שירים מוכרים. התלבושות צבעוניות, לעתים ורוד, אדום ושחור.
תגובות גולשים