עיוורון ירח

עיוורון ירח, המכונה גם דלקת ענבייה חוזרת בסוסים או דלקת עיניים תקופתית, הוא הגורם השכיח לעיוורון אצל סוסים בוגרים.

המחלה היא דלקת סטרילית (שאינה זיהומית) שחוזרת ונשנית. הדלקת מתחילה בדרך כלל כאירוע ראשוני בתוך הענבייה. הענבייה היא שכבת העין שכוללת את הקשתית (החלק הצבעוני), הגוף הריסי (המאחראי על יצירת נוזל העין) והדמית (שכבת כלי הדם).
האירוע הראשוני עשוי להיות קשור לזיהום, אבל הנזק נגרם בעיקר מתגובה דלקתית של הגוף.
במהלך הדלקת כלי הדם בגוף הריסי נהיים חדירים יותר. כך נשבר המחסום בין הדם לנוזל התוך-עיני (המחסום שמונע כניסה של חומרים מהדם לעין). תאי דם לבנים נכנסים לתוך העין ונשארים ברקמות הענבייה גם לאחר שיכוך הדלקת. חשיפות חוזרות לאנטיגן (הגורם המעורר את המערכת החיסונית) גורמות להתפרצויות נוספות.
אין טיפול מרפא למחלה. הטיפול הוא תומך ומטרתו להקל על תסמיני התפרצות. גורמים במערכתית, טראומה לעין, כיבים או גידולים עלולים לפגוע במחסום ולהביא להתפתחות המחלה.

כאב ועיניים דומעות.
אדמומיות בלחמית ובלובן העין.
בצקת בקרנית (נפיחות של הקרנית).
עכירות בנוזל הלשכה הקדמית של העין.
היצרות האישון (מיפלוס אישונים).
ירידה בלחץ התוך-עיני.
נוכחות דם, פיברין או מוגלה (נוזלים דלקתיים) בלשכה הקדמית.
סימן אופייני בסוסים הוא מופע "כנפיי פרפר" סביב הדיסק האופטי.

לפני קבלת החלטות מטפלים בודקים את שתי העיניים היטב, כי המחלה עלולה להופיע בשתיהן.
הטיפול כולל אטרופין (משכך כאב ומונע הידבקויות), סטרואידים (לריסון הדלקת) ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים. תרופות אלו ניתנות מקומית בעין או במתן מערכתית.
הפרוגנוזה ארוכת הטווח גרועה. כל התקף חוזר עלול לגרום לנזק גדול יותר, והימצאות המחלה בעין אחת מעלה את הסיכון לעין השנייה.

עיוורון ירח נקרא גם דלקת ענבייה חוזרת בסוסים. זה גורם עיקרי לעיוורון (איבוד ראייה) אצל סוסים בוגרים.

זו דלקת שחוזרת שוב ושוב. דלקת זו לא נגרמת תמיד על ידי חיידק.
הדלקת פוגעת בענבייה. הענבייה היא חלק בעין עם הקשתית (החלק הצבעוני), הגוף הריסי (שייצור נוזל העין) והדמית (רשת כלי דם).
לעתים קרובות הדלקת מתחילה אחרי חשיפה למשהו שמערכת החיסון מזהה. בזמן הדלקת כלי הדם עוברים דליפה.
תאים מדלקת נשארים בעין. כשמגיעים שוב לגורם המעורר, הדלקת חוזרת. אין תרופה שמרפאת אותה.
פגיעה בגוף, כיב או גידול יכולים גם הם להתחיל את הדלקת.

הסוס יכול לכאוב ולבכות (להפריש דמעות).
העין יכולה להיות אדומה.
הקרנית עלולה להתנפח ולהתעכר (להיות מעורפלת).
האישון יכול להצטמצם (להתכווץ).
לחץ בתוך העין יכול לרדת.
עשוי להופיע דם או מוגלה (חומר דלקתי) בחזית העין.
סימן המיוחד הוא "כנפיי פרפר" סביב מקום העצב שבעין.

רופאים בודקים את שתי העיניים לפני טיפול.
מטפלים עוזרים לכאב ומשתמשים בטיפות או בתרופות לשיכוך הדלקת.
דוגמאות לתרופות: אטרופין (מקטין כאב ומונע הידבקויות) וסטרואידים (מפחיתים דלקת).
לרוב הראייה יכולה להיפגע שוב ושוב, ולכן הסיכוי להחלמה מלאה קטן.