עין איה

עין איה הוא חיבור הגותי של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הספר מבוסס על אגדות מהתלמוד הבבלי ומהמשניות במסכתות ברכות, שבת ומשניות סדר זרעים. הביאור נכתב בפסקאות ממוספרות לפי לשון הטקסט התלמודי, ומתפתח בעיבודים אלגוריים (דרך הסבר שמחברת רעיון רוחני לסיפורי חז"ל). החיבור יצא לאור בארבעה כרכים בעריכת הרב יעקב הלוי פילבר ובהוצאת מכון הרצי"ה.

הרב קוק החל בכתיבת החיבור בראשית המאה ה-20, עוד בימות רבנותו בעיירות שונות ובהמשך ביפו ובירושלים. במהלך השנים נתקלו הכתיבה וההדפסה בקשיים כספיים וארגוניים, והוא אף ערך מהדורה שנייה שנקראה "מהדורה בתרא". חלקים מן החיבור נדפסו טרם המהדורה המלאה, למשל בתוך הסידור עולת ראיה ובמבחר כתבי יד ומאמרים. כתב היד של ה"מהדורה בתרא" אבד לזמן מה ונמצא שנית רק לאחר הדפסת הכרכים הראשונים.

השם "עין איה" נלקח מפסוק בספר איוב; "איה" הוא עוף בעל ראייה חדה. השם מרמז לדרך למידה חדשה על אגדות חז"ל. בנוסף יש בו רמיזה לשם המחבר: ראשי התיבות אי"ה עומדים על אברהם יצחק הכהן, ולכינוי הספר "עין יעקב" שהוא ליקוט אגדות ששימש בסיס לביאור.

הכרך הראשון של החיבור נדפס בסוף שנת ה'תשמ"ו. הכרך השני יצא בהמשך, ומהדורות מתוקנות של הכרכים פורסמו בשנות התשנ"ה, תשנ"ד. הכרך השלישי יצא בהדפסה מתוקנת, והסדרה הושלמה ביציאת הכרך הרביעי בראשית שנות האלפיים. העורכים הוסיפו הקדמות ותכני עניינים מפורטים בכל כרך, והזכירו כוונה להוציא כרך מילואים שטרם ראיין אור.

בהקדמה מנסח הרב קוק מטרות רחבות: להציע הבנה היסטורית ופילוסופית של תקופת בית המקדש השני, ולמלא מקום בספרי יהדות "קלים לקריאה" בעידן שלו. הספר חוקר רעיונות ותבניות במקורות, ומנסה להנגישם דרך ביאור אלגורי ועיוני.

במהלך השנים השתנה סגנון הכתיבה בחיבור. יש בו שונות בטון ובגישה, וחלקים בו נושאים השפעות של המהר"ל (הגותי יהודי מפורסם). הביאור מזוהה אצל תלמידיו של הרב קוק כסגנון בולט שמחבר בין חשיבה פילוסופית לפרשנות המסורתית. כמה רבנים ממליצים להתחיל בלימוד כתבי הראי"ה דווקא מספר זה.

פסקאות נוספות מעין איה נדפסו בחיבורים אחרים ובמבחר כתבי הרב קוק. בשנים מאוחרות יותר נדפסו קטעים על מסכת נשים והועלו לאוספים של כתבי הראי"ה.

עין איה הוא ספר שנכתב על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הספר עוסק באגדות מהתלמוד. "תלמוד" הוא ספר גדול של הלכות וסיפורים.

הרב קוק התחיל לכתוב את הספר בתחילת המאה ה-20. הוא כתב אותו בזמן שרב בערים שונות, ובסוף גם בירושלים. היו קשיים בכסף ובהדפסה. חלקים נדפסו קודם לכן בספרים אחרים. מהדורה שנקראה "מהדורה בתרא" אבד והתגלה שוב לאחר זמן.

שם הספר לקוח מפסוק בספר איוב. "איה" הוא ציפור עם ראייה חדה. השם גם מזכיר את ראשי התיבות של המחבר. הוא קשור גם לספר "עין יעקב" שמכיל אגדות.

הספר נדפס בסופו של דבר בארבעה כרכים. הכרך הראשון יצא באחרית שנות ה-80 בלוח השנה היהודי. בהמשך יצאו כרכים נוספים עד השלמת הסדרה.

החיבור מסביר סיפורי חז"ל בדרך אלגורית. זה אומר שהוא מוצא רעיונות רוחניים בתוך הסיפורים. המחבר רצה לכתוב ספרים שיהיה קל יותר לקרוא אותם.

קטעים נוספים של עין איה נדפסו גם בספרים אחרים. כך חלקים על מסכת נשים הופיעו באוספים מודרניים.