עין ראפה

עין ראפה (בערבית: عين رافا / عين رافة) הוא כפר ערבי, כ-10 ק"מ מערבית לירושלים. הוא נמצא בוואדי (עמק צר) בין כביש 1 ואבו גוש מצפון וצובה מדרום.

הכפר נקרא על שם המעיין "עין ראפה" שבמרכזו. הוא נוסד לאחר מלחמת העולם הראשונה על ידי שלושה אחים שהגיעו מהכפר סוּבא, שאותו זכרו כמרכז משפחתי עד 1948. אדמות סובא היום משמשות חלק מהאזור של קיבוץ צובה (קיבוץ = יישוב חקלאי משותף).

ב-1948 רוב תושבי סובא עזבו את הכפר, אך כ-20 אנשים מבית משפחת ברהום נשארו ליד המעיין. ב-1949 הם קיבלו תעודות זהות ואזרחות ישראלית. בהמשך, ב-1967, הצטרפו לכפר גם תושבים שמקורם בצובה וששהו במזרח ירושלים בין 1948 ל-1967; רבים מהם קיבלו אישורים לאיחוד משפחות (אישור שדרכו בני משפחה יכולים להתאחד בארץ) או תעודות זהות שנותנות תושב קבע.

בשנות ה-60, ב-1962, התיישבו באזור תושבי עין נקובא, שקודם גרו באבו גוש, והקימו ישוב צמוד שמוכר כעין נקובא. עין נקובא נמצא מזרחית וצמוד לעין ראפה. בקשתם לסלילת דרך גישה ולאישור התיישבות על אדמות סובא העלתה מתיחות בין הקהילות.

עין ראפה הוא כפר ערבי כ-10 ק"מ מערבית לירושלים. הוא שוכן בעמק קטן שנקרא וואדי. במרכז הכפר יש מעיין. מעיין זה נתן לשם לכפר.

הכפר הוקם אחרי מלחמת העולם הראשונה על ידי שלושה אחים שהגיעו מכפר ששמו סובא. ב-1948 רוב תושבי סובא עזבו. כמה משפחות נשארו ליד המעיין וקיבלו תעודות זהות ב-1949.

בשנות ה-60 התיישבו לידעין ראפה אנשים מקיבוץ צובה. ב-1962 קבוצת אנשים מקומית הקימה את עין נקובא ליד עין ראפה. זה גרם למתיחות בין התושבים.