עינות צוקים

שמורת עינות צוקים נמצאת לאורך החוף הצפון־מערבי של ים המלח, דרומית לקיבוץ קלי"ה. השמורה הוכרזה ב־22 ביוני 1988, יחד עם שמורות נוספות. אורכה כ־6.5 ק"מ והיא מחולקת לשלושה חלקים. לפי רשות הטבע והגנים זו השמורה היבשתית הנמוכה ביותר בעולם, ובה נמצא נווה מדבר (אואזיס) הנמוך ביותר בעולם.

בשמורה מאות מעיינות, נקודות שבהן מים יוצאים אל פני הקרקע. המים מליחים במידה משתנה, בערכים של כ־2.5, 3.7 ppt (ppt = חלקים לאלף, זו יחידת מדידה של מליחות). הטמפרטורה משתנה בין המעיינות. הנביעה השנתית יכולה להגיע עד כ־70 מיליון מטר מעוקב, וזה מקור מים טבעי גדול בישראל שאינו מנוצל על ידי בני אדם.
המקור למים הוא בגשמים בהרי יהודה שמתפלים לאט, לעיתים במשך עשרות עד מאות שנים, עד לשכבה עוצרת בעומק כ־390 מטר מתחת לפני הים. בתהליך ההכנה שלהם קולטות המים מינרלים שמעלים את מליחותם. עם נסיגת מפלס ים המלח נודדים המעיינות מזרחה ודרומה. ערוצים ישנים מתייבשים וערוצים חדשים נוצרים קרוב יותר לקו המים החדש. מי המעיינות חותרים בקרקע הרכה ויוצרים מיקרו־קניונים.

בשמורה חיה עדר חמורים של עשרות פרטים, שמפלסים שבילים ומדללים ענפים. יש גם ציפורי דרור הירדן הנדירות שמקננות במקום. בעלת חיי המים המליחים מושך מינים ייחודיים של דגים, בין היתר אמנון מצוי, אמנון הירדן ונאוויות שונות. בקרב היונקים נזכרים דורבן, זאב ערבי וצבוע מפוספס.
מהצומח נבחרו כאן מינים אופייניים לאזור המלח והעינות, למשל קנה מצוי, סמר ערבי, אשל היאור ופתילת המדבר.

בשמורה נמצא אתר חקלאי קטן שנחפר לראשונה ב־1958 ונחקר שוב ב־2001. זהו חווה מגודרת עם מבנה מגורים ומתקן שנראה כמפעל להפקת בושם האפרסמון (מוצר יקר). החווה פעלה החל מהמאה ה־1 לפנה"ס, חרבה במרד הגדול ונשענה שוב עד מרד בר כוכבא. במקום נמצאו תעלות מים שהובילו ממעיין מצפון, בריכת השריה מקורה ומקווה טהרה לעובדים. לא נמצאו פה תנורים ברורים, ולכן ייתכן שהתנורים היו במקום אחר, או שהאתר ייצר מוצרים אחרים כמו סילאן או יין תמרים.

בעת המנדט הבריטי ביקרו במקום קבוצות מטיילים. בתקופת השלטון הירדני נסלל כביש עד לשמורה. לאחר מלחמת ששת הימים הוצבו שלטים והשמורה הפכה ליעד פופולרי. בספטמבר 1968 הוגשו בקשות ופיתוח התחיל בסוף שנות ה־60.
בשנת 2008 התפשטה שריפה גדולה שפגעה בחלקים נכבדים מהשמורה. מאז הושם דגש על איסור הדלקת אש ויש בקביעות כבאית באתר. בספטמבר 2018 הוצתה השמורה שוב; נגרם נזק כבד ובעלי חיים רבים נספו בשריפה.

השמורה נמצאת לאורך חוף ים המלח, ליד קיבוץ קלי"ה. זו שמורת טבע מוגנת. זוהי השמורה היבשתית הנמוכה ביותר בעולם. פינה קטנה של נווה מדבר (אואזיס) נמצאת בה.

יש כאן הרבה מעיינות. מעיין זהו מקום שבו מים יוצאים מהאדמה. המים מעט מלוחים. המעיינות מנקרים הרבה מים כל שנה. הם מגיעים ממי גשם שחלחלו בתוך האדמה במשך שנים רבות.

חיים כאן חמורים שמהלכים ושומרים על השבילים. יש ציפורים נדירות ודגים שמותאמים למים המליחים. גם מינים של יונקים נמצאים כאן, כמו זאב ערבי וצבוע. צמחים אופייניים מקשטים את העינות, למשל קנים וסמר.

יש כאן אתר קטן של חווה מהעת העתיקה. שם היה בית חקלאי ומפעל שמכין בושם בשם "אפרסמון" (בושם מפני צמח). המפעל קיבל מים מתעלה מהמעיין. היו בריכות ואולי מקווה לעובדים. האתר פעיל החל מהמאה ה־1 לפנה"ס.

במהלך השנים ביקרו אנשים במקום. במאה ה־20 נבנה כביש והתחילו פיתוחים. ב־2008 פרצה שריפה גדולה שפגעה בשמורה. מאז שומרים שם על איסור הדלקת אש. ב־2018 הוצתה שוב שריפה, ונגרם נזק גדול ובעלי חיים נפגעו.