עיסוי תאילנדי (בתאילנדית: นวดแผนโบราณ - "Nuat phaen boran") הוא סוג עיסוי נפוץ ברפואה משלימה. בדרך כלל הוא נעשה דרך בגדים, ללא שמן, והמעסה משתמש במשקל גופו כדי ללחוץ ולמתוח.
זהו אחד מכ־150 סוגי עיסויים. העיסוי מתבסס בחלקו על רעיונות מהרפואה הסינית, כמו יין-יאנג, אבל בתאילנד מדגישים שמדובר בשיטה מסורתית הכוללת טכניקות יחודיות. יש הטוענים שהמקור מגיע גם מהודו, והעברה נעשתה על ידי נזירים לפני כ־2,500 שנים.
העיסוי כולל מגע, לחיצות איטיות בעור, גידים ושרירים, מתיחות ותרגילים שמטרתם להמריץ את מחזור הדם ולהשיב איזון. המעסה משתמש במפרקי ידיו וברגליו כדי ליצור לחץ ולעיתים לשלב משקל גוף.
לרוב המטופל שוכב על מזרן דק על הרצפה, ולא על שולחן. הטכניקות ממוקדות ב"קווי אנרגיה" (מרידיאנים, קווים במערכת הרפואה הסינית שאמורים להעביר אנרגיה) וב"נקודות לחיצה". השיטה טוענת שדרך נקודות אלה משפרים זרימת דם וחום בגוף, אך המדע לא הוכיח את קיומם של קווים אלה.
לעיתים הלחיצות או המתיחות יכולות לגרום לאי־נוחות, אך רבים מדווחים על תחושת רפיון וערנות אחרי הטיפול. העיסוי נועד גם לשחרר חסימות במערכת הדם והלימפה ולהקל על לחץ נפשי, כאבי שרירים, כאבי גב, כאבי ראש ונדודי שינה.
העיסוי מתואר כ"יוגה פסיבית" כי המעסה מבצע מתיחות ודחיפות במקום שהמטופל יבצע אותן בעצמו. המעסה יכול להשתמש במשקלו, ולכן הטיפול נוח על מזרן קרוב לרצפה. המטופל בדרך כלל לבוש בבגדים נוחים, ואין שמנים רבים כדי לא להחליק.
המעסה צריך להכיר את גוף האדם ולהיות בכושר טוב. בתאילנד רוב המעסים הן נשים, שלעיתים קטנות ממדי מלקוחותיהן.
הרפואה התאית המסורתית משלבת שלושה מרכיבים: ריפוי בצמחים (תרופות מסורתיות), ריפוי פסיכו־רוחני (מדיטציה ודמיון מודרך) ועיסוי.
ברפואה המסורתית משתמשים הרבה בצמחי מרפא ופחות במרכיבים מהחי או המינרלים. בעבר היו תרופות אלה בחנויות מיוחדות, וכיום רבות זמינות גם בבתי מרקחת, בעיקר בצפון תאילנד. במטבח התאילנדי משתמשים בצמחים גם למטעמים וגם לבריאות. במקדש וואט פו יש חומרי הדרכה שאומרים שתזונה לקויה עלולה להוביל למחלות.
חלק מהריפוי כולל מדיטציה (שזה תרגיל ריכוז ושקט נפשי) והדמיה (דמיון מודרך). יש טקסים שמבצע מרפא מוסמך, כמו קשירת חוט להגנה המייצג רוחות שמגנות על הגוף. שיטות אלה משולבות כשדרכים פיזיות אינן מספקות.
בתאילנד העיסוי המסורתי מוסדר: כדי להיות מעסה מקצועי נדרשת לפחות הכשרה של 60 שעות ותעודה. בית ספר ידוע ללימוד נמצא במקדש וואט פו בבנגקוק. חוקי העבודה מגבילים את מספר המטופלים ביום עד שש. משך העיסוי הנפוץ נע בין חצי שעה לשעתיים וחצי. הסשן הארוך כולל מתיחות לכל הגוף ועיסוי קדמי, כולל הבטן, המקום היחיד שבו מותר לשים שמן.
בעשור האחרון השיטה התפשטה גם למערב. בישראל ניתן למצוא עיסויים תאילנדיים בעיקר בספא ובמרכזי נופש.
עיסוי תאילנדי הוא דרך לטפל בגוף בעזרת לחיצות ומתיחות. המעסה משתמש במשקלו ולא שמים שמן בדרך כלל.
הטיפול נעשה על מזרן על הרצפה. המעסה לוחץ וממתח את השרירים. לפעמים זה קצת לא נעים בזמן ההקש, אך אחרי זה מרגישים רגועים יותר.
העיסוי מושתת על רעיון של "קווי אנרגיה". קווים אלה נקראים גם מרידיאנים. המדע לא תמיד מסכים על קווי האנרגיה האלה.
העיסוי עוזר להרגיע ולפעמים מקל על כאבי גב, כאבי שרירים, כאבי ראש ונדודי שינה.
העיסוי נקרא גם "יוגה פסיבית" כי המעסה עושה את המתיחות במקום שהמטופל יעשה אותן. המטופל נשאר לבוש בבגדים נוחים.
בתאילנד לומדים את זה במקומות מיוחדים. צריך ללמוד לפחות 60 שעות כדי לקבל רישיון. במקדש וואט פו בבנגקוק יש בית ספר ידוע לעיסוי.
היום עושים עיסויים תאילנדיים גם בארץ, בעיקר בספא.
תגובות גולשים