עיצומים (יחסים בין-לאומיים)

עיצומים (סנקציות) הם הגבלות שמטילים מדינות על מדינה אחרת. בדרך כלל המטרה היא להפעיל לחץ כדי לשנות מדיניות או התנהגות.

שימוש בלחץ בין מדינות קיים כבר מזמן, אך בעידן המודרני העיצומים הפכו לכלי רשמי ונרחב. מוסדות כמו הבנק העולמי והאו"ם אפשרו עיצומים רחבים יותר. לאחר פיגועי 11 בספטמבר ארצות הברית הובילה הטלות עיצומים נרחבות, כולל רגולציות נגד "מימון טרור" (מימון לפעילות טרור). עם עלייתה של סין חלה התנגדות לחלק מהעיצומים, וסין לעיתים אינה משתפת פעולה. פלישת רוסיה לאוקראינה ב־2022 הובילה להטלת אלפי עיצומים, יותר מ־6,000 נכון ל־2023.

העיצומים נועדו בעיקר להפעיל לחץ ולשנות מדיניות של מדינות וגורמים. הם משמשים גם כענישה דיפלומטית עבור פעולות שנחשבות מזיקות.

מחקרים מראים שעמידה על מטרה צבאית או שינוי מהותי במדיניות קשה להשגה בעזרת עיצומים בלבד. עם זאת, עיצומים עשויים להעניק כוח דיפלומטי ולבצר תמיכה מדינית. קשה למדוד את ההשפעה המדויקת כי המטרות והנסיבות משתנות.

אכיפה משותפת של עיצומים מגדילה את היעילות שלהם. אך אם מדינות לא משתפות פעולה, הן יכולות להקל על העקיפה. מדינות כמו סין לעיתים מאפשרות להימנע מהלחץ. מדינות בעלות ברית שמיישמות עיצומים עלולות לספוג נזק כלכלי גדול יותר. דוגמה טכנית היא קנסות כבדים שניתנו לבנקים אירופיים על סיוע שהוגדר כהפרת עיצומים. חברות עזבו שווקים, וכך נגרם אובדן עבודה ומחסור בחומרים וחלקים. מדינות שעברו עיצומים, כמו איראן ורוסיה, סבלו מפגיעה קשה, במיוחד על רקע גודלן הכלכלי הקטן יחסית לעוצמת ההגבלות. קשיי גישה למטבעות חזקים, כמו הדולר והאירו, מקשים על תשלום חובות ועל השגת אשראי.

הטלת עיצומים יוצרת תמריצים להקמת חברות קש ולהלבנת הון כדי לעקוף את המגבלות. זה מוביל גם לניסיונות לבנות מערכות כלכליות חלופיות. בנוסף, חלק מהגורמים שפגעו בעיצומים פונים לפעילויות לא חוקיות, כמו סחר לא חוקי, כדי להשיג הכנסות.

עיצומים (סנקציות) הם הגבלות. הגבלות אלה שמגבילות יחסים כלכליים ודיפלומטיים עם מדינה אחרת.

בעבר מדינות כבר השתמשו בלחץ. בעידן המודרני יש כלים רשמיים לכך. אחרי פיגועי 11 בספטמבר ארצות הברית הטילה הרבה עיצומים. סין לפעמים לא מצטרפת לעיצומים. בשנת 2022 הוטלו עיצומים כבדים על רוסיה.

שמים עיצומים כדי לגרום למדינה לשנות את דרכה.

לעיצומים יש השפעה, אבל לא תמיד הם משיגים את כל המטרות. קשה לדעת בדיוק מתי הם עושים שינוי גדול.

עיצומים פוגעים בדרך כלל בכלכלה של המדינה שנענשת. הם יכולים לפגוע גם בכלכלות של מדינות שתומכות בעיצומים. בנקים וקמעונאים עלולים להפסיד. חברות עשויות לעזוב, ויש פיטורים ומחסור במוצרים. חלק מהמדינות המושפעות מתקשות לשלם חובות בלי גישה למטבעות חזקים, כמו הדולר.

כדי לעקוף עיצומים, נוצרות חברות ודרכים להסתיר כסף. לפעמים זה גורם ליותר מעשי סחר לא חוקי.