עירוב תבשילין

עירוב תבשילין היא תקנה שמאפשרת להכין ביום טוב מאכלים לשבת הבאה. העירוב נעשה בערב יום טוב על‑ידי הנחת תבשיל ולחם כ״עירוב״ (מאכלים שמייצגים את צורכי השבת). כל עוד העירוב קיים, מותר להכין ביום טוב את צרכי השבת באופן שמותר גם ביום טוב עצמו. ללא עירוב אסור להכין מיום טוב לשבת מפני איסור ההכנה מקודש לחול.

ביום טוב מותרות עבודות להכנת אוכל (מלאכת אוכל נפש). אם יום טוב נופל ביום שישי, מן התורה מותר לבשל לצורך שבת אם הבישול מסתיים לפני השקיעה. אבל חכמים אסרו לבשל ליום שבת שאחריו בלי עירוב תבשילין, מתוך כבוד השבת וכבוד יום טוב.

התלמוד מביא שני טעמים לאיסור הדרבני על בישול מהחג לשבת בלי עירוב. העירוב נותן היתר מוסכם שמאפשר את ההכנה.

בתלמוד מובאות שתי דרכים ההופכות את ההיתר מדין תורה, וכך העירוב פועל כמכשיר הלכתי המאפשר בישול ליום שבת.

מי שמתכוון להכין מאכלים מיום טוב לשבת חייב להניח עירוב. מי שלא מתכנן צריך גם להניח, משום שהעירוב נותן אפשרות להדליק ביום טוב נרות שבת ומזכיר את הכבוד לשבת. עירוב של בעל הבית מכסה את כל בני הבית והאורחים. עירוב של בית מלון או מוסד כשר מועיל לאורחים.

גדול העיר (הרב או מנהיג הקהילה) צריך להניח עירוב לכל העיר, כדי שאחרים יוכלו לסמוך עליו. מי ששכח יכול להיעזר בעירוב של גדול המקום. אם לא הניח גדול המקום, אפשר להעניק מאכלים לאחר כמחווה ואז לבשל בשבילו. חכמים גזרו וקנסו מי ששכח להניח פעמיים; כך לא יוכל להסתמך על עירוב העיר.

מניחים את העירוב בערב יום טוב. עדיף שהתבשיל יהיה מבושל בערב לכבוד השבת, אך גם תבשיל שהוכן קודם יכול להיות תקף אם הייתה כוונה שזה ישמש עירוב. השולחן ערוך כותב שגם עירוב שמיועד לכמה חגים יחד מועיל כל עוד הוא קיים.
התבשיל צריך להיות מאכל שאוכלים עם לחם. לא חייב להיות מבושל; כל סוג הכנה מותר. נהוג להניח תבשיל ופרוסת לחם ולברך נוסח מיוחד. לכתחילה אומרים בעת ההנחה אילו מלאכות מתכוונים לעשות (למשל בישול), ויש הנוהגים לומר זאת בעברית. גם אם לא הוזכרו המלאכות, כל המלאכות שמותרות ביום טוב מותרות גם לצורך השבת כל עוד העירוב קיים.

המושג "עירוב" מזכיר את עירוב חצרות, סמל זיכרון והיכר. בעירוב תבשילין מצרפים את המאכלים שבושלו לפני החג לאלה שבושלו בחג, וכך מתירים הבישול מיום החג לשבת לפי חז"ל.

עירוב תבשילין הוא מנהג שעוזר להכין אוכל ביום טוב עבור השבת שאחריו. בערב יום טוב מניחים תבשיל ולחם יחד. זה כמו סימן שמראה שאפשר להכין אוכל בחג לצורך השבת.

בחג מותר להכין אוכל. אם החג נופל ביום שישי, התורה אומר שאפשר לבשל לשבת אם מסיימים לפני השקיעה. החכמים רצו כבוד השבת וחייבו עירוב כדי לא לבשל בלי סימן.

מי שמתכוון לבשל ליום שבת צריך להניח עירוב. גם מי שלא מתכנן כדאי שיניח. עירוב של בעל הבית מכסה את כולם. בעיר גדול מי שמייצג את הקהילה מניח עירוב עבור כל העיר. אם שכחת, אפשר לסמוך על העירוב של גדול העיר.

מניחים את העירוב לפני תחילת יום טוב. עדיף שהתבשיל יהיה מבושל בערב. התבשיל צריך להיות מאכל שאוכלים עם לחם. לא חייב שיהיה מבושל; מספיק שעשיתו בצורה שמוכרים לאכילה. בדרך כלל לוקחים תבשיל ופרוסת לחם ואומרים ברכה.

השם אומר שאנחנו "מערבבים" את המאכלים שלפני החג עם אלה שבחג. כך מותר לבשל מיום החג לשבת לפי חכמים.