עיתונות ציונית ברומניה

העיתונות הציונית ברומניה החלה להתפתח אחרי 1897, בעקבות הקונגרס הציוני העולמי הראשון. ציונות היא תנועה שתומכת בהקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. העיתונות הזו שירתה את המטרה של קידום העלייה, עלייה היא הגירה לארץ ישראל, ופיתוח מוסדות ציוניים ותמיכה כלכלית בהם.

בקהילה היהודית התפתחו ויכוחים אידאולוגיים שהשתקפו בעיתונות. מתנגדי ובעלי עיתונים נפרדו, כמו א. ס. גולד שייסד את המגן בתגובה לכתב העת האחווה. נאומו של קרפל ליפה בקונגרס בבאזל החזיק הד חזק ברומניה והוביל להקמת אגודות ופרסום עיתונים ציוניים.

בשנים הראשונות הופיעו עיתונים רבים וקטנים: הראשון היה 'ציון' בבראילה (1897), אחריו 'אהבת ציון' בגאלאץ (1898), 'קול ציון' בפלוישט (1898, 1899) ושבועון בברלאד. בבוקרשט הופיעו ביטויים כמו 'העתיד' (אוקטובר 1899), 'טריבונה ישראליטה' ו'המכבי' בתחילת המאה.

העיתונות הזו נכתבה בשפות שונות: רומנית, יידיש, עברית, לאדינו, צרפתית וגרמנית. הפיצול לפי זרמים פוליטיים ודתיים והקהל הרב-לשוני הקשו על קיום כלכלי של העיתונים.

חוגי סטודנטים כמו 'קדימה' הוציאו גיליונות ב-1902, עם מאמרים על תפיסות חברתיות ועל רעיונות הרצליים. עם זאת, גל ההגירה לאמריקה בשלהי המאה התמודד עם העיתונות הציונית; עיתונים שהעניקו מידע למהגרים ניצחו בפופולריות.

התקופה הזו התמקדה בהעשרה תרבותית, בחינוך להיסטוריה יהודית ובהכוונה לעקרונות הציונות בארץ ישראל.

בשנים 1938, 1941, כשהממשלות האנטישמיות (שנגדו יהודים) חזקו ברומניה, הושבתה ועוכבה העיתונות היהודית. לאחר 23 באוגוסט 1944 חזרו חלק מהעיתונים היהודיים והציוניים להופיע ולשגשג לזמן מה. לאחר מכן השלטון הקומוניסטי אסר באופן כפוי את העיתונות הציונית וכפה סגירות נוספות.

בשנת 1897 החלה בעיתונות היהודית ברומניה תנועה חדשה. זו היתה העיתונות הציונית. ציונות זו רעיון שתומך בבית לאומי ליהודים בארץ ישראל. עלייה זה ללכת לגור בארץ ישראל.

עורכים וכותבים בולטים פרסמו עיתונים בערים שונות. העיתון הראשון נקרא 'ציון' ויצא בבראילה. אחר כך הופיעו עיתונים נוספים בגאלאץ, בפלוישט ובבוקרשט.

העיתונים הדברו בשפות רבות. זה הפך אותם לקשים לפרנסה. אנשים רבים גם עלו לאמריקה אז הקוראים פחתו.

בעיתונים היה דגש על היסטוריה יהודית וחינוך לציונות. הם ניסו להסביר למה חשוב להתארגן ולעזור למטרות הציוניות.

בשנים 1938, 1941 ממשלות אנטישמיות אסרו על עיתונים יהודיים. אחרי 23 באוגוסט 1944 חלק מהעיתונים חזרו להופיע. אחר כך הממשל הקומוניסטי, שהוא שלטון חדש, סגר גם את העיתונות הציונית.