עכירות

עכירות (Turbidity) היא מדד לפיזור האור במים שמבטא את צפיפות החלקיקים הצפים בתמיסה קולואידית (תערובת שבה חלקיקים קטנים נשארים מפוזרים בנוזל). העכירות עולה כשהריכוז של החלקיקים גדל. פיזור האור קורה כשגודל החלקיקים הוא לפחות חצי מאורך הגל של האור הפוגע בהם. העין האנושית תבחין רק בעכירות יחסית גבוהה, כלומר בריכוזים נמוכים העכירות לא נראית בעין בלתי מזוינת.

עכירות מסומנת לעתים על ידי קבוע K_d. היא מחושבת באמצעות היחס בין עצמת האור לפני ואחרי המעבר במים לבין המרחק שעבר האור, לפי הנוסחה שמשתמשת בלוגריתם טבעי של היחס בין אינטנסיביותי האור I_0 ו-I_1 על פני המרחק z_0-z_1. הנוסחה מאפשרת להשוות בין דגימות ולכמת את פיזור האור במים.

אופן המדידה כולל מדידת הירידה בעוצמת האור שעובר דרך דגימת מים בזווית של 90 מעלות. יחידות נפוצות הן FTU ו-JTU, ובמכשירים מודרניים הממירים את התוצאה ל-NT (יחידה סטנדרטית למדידה). שיטות פשוטות כוללות גם את Secchi disk, דיסק שחור-לבן שמושקע במים עד שאינו נראה עוד, ומודדים את העומק שבו נעלם המשטח. מכשירים מודרניים נקראים נפלומטר וכוללים גלאי לאור הנפזר. מכיוון שחלקיקים כבדים שוקעים מהר, נהוג להשוות את העכירות לערך TSS (כלל המוצקים המרחפים).

עכירות במקווי מים נוצרת על ידי פיטופלנקטון (אצות זעירות), סחף קרקע בעקבות בנייה או גשם, ופעילות תעשייתית כמו מחצבות. עכירות גבוהה בקבוקי מים או במקווי שתייה מעלה את הסיכון למחלות שמועברות במים, כי החלקיקים עלולים להכיל חיידקים או להגן עליהם מפני חיטוי. חיטוי מים עכורים דורש יותר חומרים מחטאים, מה שיכול להגדיל היווצרות תוצרי לוואי כימיים כמו אורגנוכלורינים, שהם רעילים. עכירות גבוהה מפחיתה גם חדירת אור למעמקים, מקשה על צמחיית המים ומזיקה לבעלי חיים התלויים בצמחים, אך באזורים מסוימים כמו מנגרובים עכירות גבוהה יכולה להיות חשובה למינים מקומיים (לדוגמה סביב החוף המזרחי של אוסטרליה עד כ־6 NT).

רמות עכירות מקסימליות במי שתייה, מי קולחין ובריכות נקבעות על ידי משרד הבריאות ונבדקות במסגרת ניטור תקופתי.

עכירות (Turbidity) היא מידה של כמה חלקיקים צפים במים. חלקיקים אלה מפוזרים במים וגורמים לאור להתפזר. אם יש הרבה חלקיקים, המים נראים עכורים.

אפשר למדוד עכירות על ידי בדיקה של כמה אור מגיע מצד אחד של הדגימה לצד השני. יש נוסחה שמשתמשת בעצמות האור ובמרחק כדי לחשב את הערך.

למדוד בעזרת מכשיר שמודד אור. שיטה פשוטה ישנה היא Secchi disk, דיסק שחור-לבן שמורידים במים עד שלא רואים אותו יותר. העומק שבו נעלם הדיסק נותן רמז על העכירות.

עכירות גבוהה יכולה להיגרם על ידי אצות זעירות, סחף אדמה ובנייה. מים עכורים עלולים להכיל חיידקים, ולכן קשה יותר לחטא אותם. גם צמחים תחת המים מקבלים פחות אור כשיש עכירות גבוהה. משרד הבריאות קובע גבולות לעכירות במים כדי לשמור על בריאות הציבור.