עלייה ג' הוא השם שניתן לשתי תכנונים שונים של עליות בלתי־לגאליות במסגרת ההעפלה, שהוצעו בנפרד על ידי דוד בן־גוריון והציונות הרוויזיוניסטית, ולא יצאו לפועל.
דוד בן־גוריון התחיל בספק כלפי ההעפלה, כי חשש שזה יפגע בעלייה החוקית ובמשא ומתן עם הבריטים. אחרי ליל הבדולח ב־1938 והסיכום הבריטי נגד העלייה (הספר הלבן של 1939 שהגביל ל־75,000 עולים בחמש שנים), הוא שינה עמדות. הוא קרא להקים "ציונות לוחמת" ולהשתמש בהעפלה ככלי נמרץ. הוא הציע "עלייה ג'", מבצעים גדולים של אלפי עולים, אפילו בהתנגשות עם הבריטים, כדי להעמיד חסם בפני מדיניות הספר הלבן.
בתוכנית שניסח ניתנה הוראה ב־25 במאי 1939 בקשר לאוניית המעפילים אטראטו להכין קבוצה של צעירים שיורדו לסירות וינחתו בכוח. התוכנית בוטלה כשהאונייה נאלצה לעצור בקפריסין והתגלתה על ידי הבריטים. הנהגה ופעילי העפלה באירופה סירבו לקבל את הרעיון בגלל הסיכון לחיי העולים והעדפת העלאה חשאית. בסוף 1939 הוקם "המוסד לעלייה ב'" כדי לארגן העפלה שקטה ולמנוע התנגשות ישירה.
הרוויזיוניסטים הכינו תוכנית שקרויה "תוכנית הרבבה" במרץ 1939. לפי התוכנית העפלה בלתי־חוקית תימשך עד ספטמבר. בערב יוני תתקיים תעמולה לגיוס צעירים לבית"ר (תנועה ציונית־לאומית) והם יעברו הכשרות במחנות באירופה. ב־1 בספטמבר התכוונו להעלות פתאום כ־10,000 בית"רים ממדינות מרכזיות כמו פולין ורומניה.
הפלישה הנאצית לפראג עם הגשת התוכנית וההידרדרות המהירה של מצב היהודים הפריעו להגשמתה. זאב ז'בוטינסקי ראה צורך בתוכנית חזקה יותר, שכללה ניסיון הפלגה חמוש ורב־מספרית של עשרות אלפי עולים ופעולה נרחבת של האצ"ל (ארגון צבאי לאומי) בארץ כדי לכפות הכרזה על מדינה עברית. מעצר הנהגת האצ"ל בפברואר 1939, פרוץ מלחמת העולם ב־1 בספטמבר 1939 ופטירת ז'בוטינסקי ב־1940 מנעו את התוכניות. במהלך המלחמה האצ"ל השבית פעולות נגד הבריטים כדי לא לפגוע במאבק נגד הנאצים, עד חידוש הפעולה בהמשך.
עלייה ג' היה שם לשתי תוכניות שונות להעברת עולים לארץ בדרך לא חוקית. שתי התוכניות לא בוצעו.
בן־גוריון חשש בתחילה מהעפלה. העפלה פירושה העלאה לא חוקית של עולים לארץ. אחרי ליל הבדולח והגבלת הבריטים ל־75,000 עולים, הוא הציע לעשות פעולות גדולות וגלויות להביא עולים, גם אם זה יתנגש עם הבריטים.
תוכנית אחת כללה הוראה להוריד קבוצת צעירים מהאונייה אטראטו ב־25 במאי 1939. סערה והמצאות האונייה בקפריסין עצרו את התוכנית. הנהגה ופעילים העדיפו העפלה שקטה, ולכן ב־1939 הקימו "המוסד לעלייה ב'" לארגן זאת.
הרוויזיוניסטים רצו להעלות בבת אחת הרבה חברי בית"ר. בית"ר היא תנועה ציונית־לאומית. הם תכננו מחנות הכשרה ואיחוד כ־10,000 עולים ב־1 בספטמבר 1939. הכיבוש הנאצי של פראג והמלחמה הפריעו לתוכנית.
ז'בוטינסקי חשב על תוכנית גדולה יותר עם עשרות אלפי עולים ומאבק בארץ. מעצרי הנהגה, פרוץ המלחמה ופטירתו מנעו את התוכניות. בזמן המלחמה האצ"ל (ארגון צבאי יהודי) השבית פעולות נגד הבריטים כדי לא לפגוע במאבק נגד הנאצים.