עלייה ג'

עלייה ג' היה שם לשתי תוכניות שונות להעברת עולים לארץ בדרך לא חוקית. שתי התוכניות לא בוצעו.

בן־גוריון חשש בתחילה מהעפלה. העפלה פירושה העלאה לא חוקית של עולים לארץ. אחרי ליל הבדולח והגבלת הבריטים ל־75,000 עולים, הוא הציע לעשות פעולות גדולות וגלויות להביא עולים, גם אם זה יתנגש עם הבריטים.

תוכנית אחת כללה הוראה להוריד קבוצת צעירים מהאונייה אטראטו ב־25 במאי 1939. סערה והמצאות האונייה בקפריסין עצרו את התוכנית. הנהגה ופעילים העדיפו העפלה שקטה, ולכן ב־1939 הקימו "המוסד לעלייה ב'" לארגן זאת.

הרוויזיוניסטים רצו להעלות בבת אחת הרבה חברי בית"ר. בית"ר היא תנועה ציונית־לאומית. הם תכננו מחנות הכשרה ואיחוד כ־10,000 עולים ב־1 בספטמבר 1939. הכיבוש הנאצי של פראג והמלחמה הפריעו לתוכנית.

ז'בוטינסקי חשב על תוכנית גדולה יותר עם עשרות אלפי עולים ומאבק בארץ. מעצרי הנהגה, פרוץ המלחמה ופטירתו מנעו את התוכניות. בזמן המלחמה האצ"ל (ארגון צבאי יהודי) השבית פעולות נגד הבריטים כדי לא לפגוע במאבק נגד הנאצים.