עלייה חדשה

עלייה חדשה הייתה מפלגה ליברלית בתקופת היישוב.

המפלגה נוסדה באמצע 1942 כגלגול פוליטי של "התאחדות עולי גרמניה ועולי אוסטריה" (ארגון עולים שאינו מפלגתי). בראש המפלגה עמד פנחס רוזן, שהיה גם יושב הראש של אותה התאחדות. ההתארגנות הראשונה התרחשה בחיפה לקראת בחירות לוועד הקהילה ביוני 1942.

המפלגה זכתה במהירות לתמיכה גדולה בחיפה, וכחלק מהצלחתה רצה גם ברשימה בנתניה. לקראת סוף 1942 קיימה ועידה ארצית בכפר שמריהו, ובאוקטובר 1943 התקיים כינוס ארצי שני בחיפה. חלק מהישיבות היו בעברית וחלק בגרמנית. אז היו למפלגה כ־10,000 חברים בכ־50 סניפים.

בבחירות לאספת הנבחרים הרביעית ב־1944 קיבלה המפלגה 18 נציגים מתוך 171. נציגה גאורג לנדואר הצטרף להנהלת הוועד הלאומי, אך פרש בגלל חוסר פעילות של ההנהלה.

עם החלטת החלוקה ב־29 בנובמבר 1947 פרצה מחלוקת פנימית. רוזן והרוב תמכו בקבלת תוכנית החלוקה, ורוזן מונה לשר המשפטים בממשלה הזמנית. המיעוט בראשות לנדואר התנגד וקרא להזדהות ברורה עם המערב, וכן התנגד להקמת המפלגה הפרוגרסיבית.

באוקטובר 1948 התאחדה המפלגה עם התנועה העובדת הליברלית "העובד הציוני" וסיעה א' של הציונים הכלליים, והוקמה המפלגה הפרוגרסיבית.

המפלגה התבססה בעיקר על עולים מגרמניה ומאוסטריה שהגיעו בעלייה החמישית. היא שיתפה פעולה גם עם עולי צ'כוסלובקיה והונגריה. חלק מתעמולתה דאג לשמירה על כבודם, זכויותיהם ותרבותם של העולים.

פוליטית היא הייתה מתונה וליברלית. המפלגה תמכה בשיתוף פעולה עם שלטונות המנדט הבריטי בתוכניות לפי ספר הלבן, ובכך הותקפה על ידי יריבים כ"שמאלנית" ואף כ"אנטי-ציונית". היא לא קיבלה עמדת ברורה לגבי תוכנית בילטמור, וטענה שאינה מתנגדת לעצמאות אבל מסרבת לקשור את גורלה של הציונות לתוכנית אחת.

המפלגה הייתה ציונית, ליברלית וחילונית, ואנשיה היו ברובם עולי מרכז אירופה.

המפלגה הוציאה לאור בעברית את הביטאון "עמודים" החל מאמצע 1944, ובגרמנית את הביטאון "מיטיילונגסבלט".

בבחירות לאספת הנבחרים ב־1944 זכתה ב־18 מ־171 מנדטים.

עלייה חדשה הייתה מפלגה בתקופת היישוב. היא הוקמה באמצע 1942.

המפלגה התחילה כקבוצה של עולים מגרמניה ואוסטריה. המנהיג שלה היה פנחס רוזן. בתחילה התארגנו בחיפה.

המפלגה הצליחה בחיפה ורצה גם בנתניה. היו לה כ־10,000 חברים וכ־50 סניפים. היא ערכה כנסים בכפר שמריהו ובחיפה.

ב־1944 זכתה המפלגה ב־18 מושבים בבחירות לאספת הנבחרים. נציגה גאורג לנדואר הצטרף להנהלה, אבל פרש אחר כך.

בשנת 1947, אחרי החלטת החלוקה, המפלגה התחלקה. רוב העם תמך בקבלת התוכנית. רוזן הצטרף לממשלה הזמנית והיה שר המשפטים. חלק קטן התנגד.

באוקטובר 1948 המפלגה התאחדה עם קבוצות אחרות ונוצרה המפלגה הפרוגרסיבית.

המפלגה דאגה לזכויות ולתרבות של העולים מאירופה. היא הייתה מתונה וליברלית. רוב חבריה היו חילונים.

המפלגה הוציאה את העיתון העברי "עמודים" ואת העיתון בגרמנית "מיטיילונגסבלט".