עמבה (בערבית: عمبة) הוא מאכל של פלחי מנגו כבושים ברוטב צהוב.
הרוטב עשוי מזרעי חילבה (גרגרנית יוונית) טחונים, מלח לימון, מלח וכורכום. בדרך כלל מכינים את העמבה ממנגו בוסרי, ירוק וקשה.
מקורה במטבח הדרום-הודי, ושם גם מקורה השפה של השם. מהודו התפשטה העמבה דרך סוחרי נתיבי הים אל המטבח העיראקי. בישראל מזוהה העמבה בעיקר עם המטבח העיראקי.
בעבר נהגו למהול את העמבה במים. במהדורה הישראלית המדוללת היא משמשת כרוטב בדוכני מזון מהיר, כמו שווארמה, פלאפל וסביח, ולעיתים ללא פלחי מנגו בשל עלותם.
לעמבה יש ריח ייחודי. ריח זה יכול להידמות גם בהפרשות גוף כמו זיעה, ולעיתים להישאר ימים אחרי האכילה.
השורש מגיע מסנסקריט: המילה אַמְרָה (āmra) שפרושה "מנגו". מהמילים בסנסקריט היא עברה למראטהית (āmbā), וממנה הוכנסה לשימוש דרך מסחר ימי בבצרה. הסחורות וייצוא שימורי מנגו לעיראק נעשו בתקופה שבה שלטו בחלקים מהאזור חברות מסחר בריטיות, והקשר בין סוחרים יהודים דוברי ערבית בעיראק ויהודים דוברי מראטהית מהודו סייע בהפצת השם והמוצר.
עמבה (בערבית: عمبة) היא מנגו כבוש ברוטב צהוב.
הרוטב עשוי מחילבה, זרעים טחונים, מלח לימון, מלח וכורכום. בדרך כלל משתמשים במנגו ירוק וקשה.
העמבה הגיעה מהמטבח של דרום הודו. סוחרים הובילו אותה לעיראק. בישראל רואים אותה כטעם עיראקי.
כיום מקובל להשתמש בעמבה כרוטב בשווארמה, פלאפל וסביח. לפעמים אין חתיכות מנגו ברוטב, כי הן יקרות.
לעמבה יש ריח מיוחד. אנשים עלולים להריח אותו בזיעה ימים אחרי שאכלו.
השם בא מסנסקריט: אַמְרָה, שמשמעותו "מנגו". הוא עבר דרך המראטהית ונכנס לשימוש במסחר הימי בבצרה.
תגובות גולשים