עמוס אריכא

עמוס אריכא (6 בספטמבר 1933, 25 באוקטובר 2023) היה יוצר רב-תחומי: מחזאי, צייר, סופר, פנטומימאי (אמן שמציג בלי מילים), שחקן ושוטר. נולד בתל אביב למשפחה ספרותית, והתחנך בסביבה שמקשרת אותו לתל אביב הקטנה ולשכונות הרצליה, שבהן התרחשו אירועים שחזרו בספריו.

בשנות ה-50 פעל אריכא בתיאטרון, בין השאר בהבימה ובתיאטרון הקאמרי. חזר מפריז ב-1952 אחרי שלמד פנטומימה אצל אטיין דקרו, והשתתף בהצגה הראשונה של תיאטרון הפנטומימה ב-1954. הופיע גם בסרט הצבעוני הישראלי "באין מולדת" וביצע תפקידים מרכזיים ותפקידי משנה בהצגות שונות. עבור תיאטרון הילדים כתב ועיבד מחזות שהצליחו, כדוגמת "גוליבר במדינת הגמדים" ו"דוד וגלית". ב-1957 ביים והוציא את המחזה "הטיסה לירח", שהפך גם לספר שאויר על ידו.

בתחילת שנות ה-60 עבר אריכא למשטרת ישראל. שם שירת בתפקידים מגוונים והתמקד בפיתוח ההדרכה וההסברה. הקים מדור פרסומי, הוציא חוברות והיה מעורב בעריכת ירחון מקצועי למשטרה. ב-1966 סיים קורס קצינים בכירים. ערב מלחמת ששת הימים מונה למפקד בסיס מילואים ברמת גן. לאחר מכן שירת לאורך שנים כדובר משטרת מחוז תל אביב, דובר הוא נציג שמדבר בשם הארגון, ולעיתים אף כדובר המשטרה כולה. בתקופה זו עבד לצד ניצב דוד עופר במאבק בגל האלימות והפשיעה של תחילת שנות ה-70. בסוף 1975 השתחרר בדרגת סגן-ניצב, למרות שבמפקד המשטרה הציעו לו קידום לשירות המטה הארצי.

הרומן הראשון שלו, "הכומתות השחורות" (שיועד להוצאת "עמיחי" ב-1954), היה מהרומנים הראשונים שעסקו בשירות בצה"ל אחרי מלחמת הקוממיות והפך לרב־מכר. בעת הדפסתו הוחרם חלק מהחומר בידי הצנזורה (גוף שבודק חומר לפני פרסום), אך לאחר בירור של ראש הממשלה דוד בן-גוריון הותר פרסומו. הספר עורר דיון ציבורי חריף על שיטות הענישה בצבא.

המחזה "ההולכים לסלע אדום" תיאר קבוצה צעירה בחיפש נקמה לאחר רצח, ונפסל בידי הצנזורה ממניעים בטחוניים. ברומן "המסך עולה" (1958) עסק בחיי התיאטרון מאחורי הקלעים, וזכה בפרס אשר ברש, לצד ביקורות מעורבות. בשנות ה-60 כתב טרילוגיות לבני נוער, בהן "פרשי הגליל"; בשלהי שנות ה-60 פרסם רומנים על צוללים ואוצרות ימיים שהיו פופולריים בקרב צעירים.

בשנות ה-70 וה-80 פרסם מספר מותחנים רבי-מכר שנקשרו לתקופת הטרור הבינלאומי, ובהם "איש ושמו ירדן" (1976), "פניקס" (1979), "שעת הליצן" (1981), "מסע אל הקץ" (1984) ו"הגמל המעופף" (1987). ספרים אלו משלבים אקשן עם מערכת יחסים בין גברים לנשים ולעתים מציגים את המחיר המשפחתי של סוכנים חשאיים.

אריכא גם השתתף בכתיבת סדרת ספרוני מתח בשם הבדוי "ברט ויטפורד" (פטריק קים), תופעה של "ספרות זולה" שנמכרה בהמונים בשנות ה-60 וה-70. בנוסף כתב כמה ספרים תחת שמות בדויים, בהם "נפט, האל החדש" ו"קרלוס, טרור בעל אלף פרצופים" (שבו שימוש בדמות הטרוריסט הבינלאומי קרלוס). כמה ספרים תורגמו לאירופה.

במשך השנים פרסם גם מאמרים נוקבים על מדיניותה ומצבה המוסרי של ישראל. בין מאמריו המודגשים אפשר למצוא תגובות קשות לחקיקה ופוליטיקה, והוא לא חשש לנסח ביקורת חריפה.

אריכא למד ציור אצל אמנים בולטים והשתלם גם באיטליה. הוא אימץ סגנון של רישום בעיפרון ובפחם, וכשלמד התחבר למסורת מקומית של ציירים ישראלים. ציוריו משקפים נופים, דיונות ותמונות מתל אביב הקטנה. הציג תערוכות יחיד בארץ ובחו"ל, ואייר גם ספרים, כולל נובלה של אביו. לאורך השנים פרסם טורים על אמנים ובחן עבודות של יוצרים אחרים מנקודת מבטו כיוצר.

עמוס אריכא היה דמות תרבותית ורב-תחומית. יצירתו כללה תאטרון, ספרות לבוגרים ולנוער, ציור ואיורים. ניסיונו במשטרה הזין את כתביו על פשע, בטחון וריגול. הוא כתב גם מאמרים פוליטיים תקיפים עד יומו האחרון.

עמוס אריכא נולד בתל אביב ב-1933 ונפטר ב-2023. הוא היה סופר וצייר. הוא גם שיחק בתיאטרון והופיע בלי מילים כאמן פנטומימה.

בצעירותו שיחק בתיאטרון הגדול והקאמרי. כשהיה בחו"ל למד פנטומימה. הוא ביים והופיע בהצגות. כתב והעביר מחזות לילדים, כמו "גוליבר במדינת הגמדים" ו"דוד וגלית".

בשנות ה-60 הצטרף למשטרת ישראל. עבד בה בהדרכה ובהסברה. היה דובר מחוז תל אביב. דובר זהו אדם שמדבר בשם המשטרה. סיים קורס קצינים והוביל פעילויות ביטחון. ב-1975 יצא לגמלאות בדרגת סגן-ניצב.

הרומן הראשון שלו נקרא "הכומתות השחורות". הספר עורר דיון גדול, ובתחילה הצנזורה (גורם שבודק חומר לפני פרסום) ניסתה למנוע את תפיסתו. אחר-כך הותר לפרסם את הספר. אריכא כתב גם ספרים להרפתקאות לנוער ולמבוגרים. כמה מהם הפכו לרבי-מכר, כמו "פניקס" ו"הגמל המעופף". הוא גם עבד על סדרות מתח בשמות בדויים.

אריכא אהב לצייר. הציורים שלו מראים את הדיונות ואת תל אביב הקטנה. הוא הציג תערוכות בארץ ובעולם. בנוסף אייר ספרים, ביניהם ספר של אביו.

עמוס אריכא כתב סיפורים, מחזות, ציורים ומאמרים. העבודה שלו במהלכי חייו חיברה בין אמנות לביטחון ולריגול. הוא השאיר אחריו ספרים רבים ותמונות שניתן לראות.