עמלק הוא שבט או עם הנזכר במקרא. במקרא מתוארים העמלקים כעם שפעל דרך שוד וביזה והתקיף את בני ישראל בצאתם ממצרים. הם מוזכרים גם בכיבוש צקלג, העיר של דוד, בעת שהותו בקרבת הפלשתים.
עמלק מיוחס במסורת כצאצא של עמלק בן תמנע, פילגשו של אליפז בן עשו. לפי המסורת, השם "עמלק" נגזר משמו של אדם זה. עם זאת, אין עדויות חוץ־מקראיות שמאשרות את קיומו ההיסטורי כעם מובחן.
אזכור מוקדם של שם המקום "שדה העמלקי" מופיע כבר בסיפור מלחמות אברהם. בפרשנות המסורתית רואים בזה שימוש בשם מאוחר של המקום, ולא הוכחה שקיומו קדום יותר. נבואת בלעם מזכירה את עמלק בנפרד מאדום, ויש ויכוחים בין מפרשים האם עמלק הוא עם קדום או שבט אדומי.
בתקופת יציאת מצרים ישבו העמלקים בנגב ובמדבר סיני. הם היו העם הראשון שנלחם בעם ישראל בצאתם ממצרים, במקום הנקרא רפידים. בקרב זה ישראל נצחו בעזרת עזרה אלוהית, אך לא השמידו את העמלקים לחלוטין.
בזמן השופטים המשיכו המאבקים. העמלקים פעלו יחד עם עמים אחרים וכבשו מקומות, ופשיטותיהם הגיעו עד עמק יזרעאל.
אלוהים ציווה על שאול להשמיד את עמלק. שאול יצא למלחמה, אך חמל על אגג, מלך העמלקים, ועל שלל הבקר. מעשה זה גרם לשמואל להודיע על אובדן המלכות לשאול. שמואל הוציא בסופו של דבר להורג את אגג כדי למלא את הציווי.
שנים לאחר מכן פשטו עמלקים על צקלג, העיר בה שהה דוד. דוד מרדף וניצח אותם, החזיר את האסירים ושלל את הביזה. סיפור זה מסביר חלק מהקשר בין דוד לעמלקים.
בעת חזקיהו הוזכרו שאריות עמלק שנלחמו ונמחקו, מה שמצביע על דעיכה תולדותית שלהם.
במסורת מאוחרת מיוחס המן האגגי, מרושע במגילת אסתר, לצאצאי אגג מלך עמלק.
מקורות חיצוניים מוקדמים מזכירים קבוצות בשם דומה ולוקיישנים בדרום יהודה.
בספר דברים מצוות לזכור את התקיפת עמלק בצאת מצרים. במסורת חז"ל קוראים את פרשת "זכור" בשבת שלפני פורים. הרמב"ם והמחזיקים מציינים שעל הזיכרון להיות גם בעל פה וגם בלב.
יש ציווי מקראי להכרית את זרע עמלק. פוסקי הלכה נחלקו לגבי היקף ויישום הציווי. הרמב"ם מגביל את החיוב למצב מלחמה ודן בשאלות מעשיות לגבי קריאת לשלום לפני הקרב. בחשיבה המודרנית משמעות מעשית של הציווי ירדה, כי לא ניתן לזהות עם אתני ברור כעמלק.
במסורת ישדיוניות שונות על קבלת עמלקי לגיור. יש דעות שמונעות קבלה לחלוטין, ויש דעות כמו הרמב"ם שמאפשרות גיור למי שמקבל את המצוות.
במשך הדורות הפך רעיון עמלק מסמל לרוע ומחסל. מנהיגים וקבוצות זוהו לעיתים כ"עמלק" בהשאלה המוסרית. שימוש כזה עורר ויכוחים והסתייגויות, ובמקרים מסוימים כונה בעימותים פוליטיים יריבים "עמלק" כתוית גנאי.
עמלק הוא שם של עם שמופיע בתנ"ך. (התנ"ך היא ספרי הקודש של היהדות.)
העמלקים הוזכרו כי הם תקפו את בני ישראל אחרי שיצאו ממצרים. הם גם פשטו על צקלג, העיר של דוד.
על פי המסורת, עמלק הוא צאצא של אדם בשם עמלק. החוקרים לא מצאו ראיות חיצוניות שמאשרות את שמו כעם אמיתי מחוץ לתנ"ך.
בזמן השופטים העמלקים פשטו על ישובים והיו חלק מקרבות רבים.
שאול המלך קיבל צו להרוס את עמלק. שאול חמל על המלך שלהם, אגג, וזה הוביל לבעיות.
דוד לחם בעמלקים ושילם על התקיפה בצקלג על ידי שחרור השבויים והחזרת הרכוש.
במסורת כתבו שהמן מרשע במגילת אסתר היה מצאצאי אגג.
ביהדות מצווים לזכור את מה שעשו העמלקים. קוראים את פרשת "זכור" לפני פורים.
בתורה יש ציווי קשה להשמיד את זרע עמלק. חכמים דנו במשך דורות מתי ואיך הציווי חל. היום קשה לדעת מי הוא עמלק, ולכן הציווי כבר לא מיושם כפי שהיה באותו זמן.
יש דיונים האם מישהו מעמלק יכול להתגייר. חלק מהחכמים אמרו לא, וחלק אמרו שכן.
במקומות שונים קראו לאנשים או לאומות "עמלק" כשהתכוונו שהם רעים או מסוכנים. זה הפך לסימן של רע ולאו דווקא לתיאור של שושלת אמיתית.
תגובות גולשים